28 / 68
2020
אוקטובר
28
המשתנים ושל משמעות המשבר לגבי אנשי המקצוע והפונים.
לטובת ארגון הכתיבה, לפניכם חלוקה לשלושת המרכיבים.
על מנת לעסוק במרכיב המובנות, פעלנו לגבש תשובות לשאלות
הבאות: מההאתגרשעומד לפנינו? איך אנחנו מביניםאתהמציאות
החדשה? מה זה עושה לאוכלוסייה? מה נחוץ להורים? שילבנו
כמה מקורות להתבוננות: בנינו שאלון לזיהוי צורכי הורי המועצה.
השאלון המקוון כלל שאלות בדבר דאגות וכוחות של ההורים
bit.
והמענים שהם מעוניינים בהם (השאלון המלא נגיש בלינק:
בתי אב
500־
הורים מתוך כ
363
). לשאלון זה השיבו
ly/3ljQvuC
עם ילדים בגילאי מערכת החינוך במועצה.
בישיבות הצוות הקדשנו זמן להתבוננות על "המציאות
המשותפת" האישית והמקצועית, נעזרנו בניסיון שצברנו לגבי
צרכים של אוכלוסיות במצבי חירום מתמשכים (כרוניים) ובמצבי
חירום אקוטיים. בהתאם לתאוריית הלמידה החברתית (בר־אל
), במצבים עמומים הילד נעזר במבוגר כדי לפרש
2009,
ונוימאיר
את המציאות ולהגיב בצורה תואמת. משבר הקורונה מהווה מצב
עמום, מסוכן, מעורר חרדה, מה שעלול להגביר את התנהגויות
במצבי חירום ילדים ובני נוער חייבים
הסיכון של ילדים ובני נוער.
הורים,
מבוגר משמעותי, והעבודה העיקרית היא עם המעטפת:
עבודה רב מקצועית,
מורים, אנשי חינוך, אנשי טיפול. נדרשת גם
חשיבה מורכבת, שמביאה בחשבון נקודות מבט מגוונות.
התגבשה ההבנה כי הקורונה היוותה "התקפה על החיבורים". כל
תא משפחתי נאלץ לספק את צרכיו במעיין "משק אוטרקי רגשי",
ללא רשתות חברתיות קודמות (פורמליות ובלתי פורמליות).
לכן כאנשי טיפול בחירום הקורונה תפקידנו לחזק את תחושת
המסוגלות של ההורה, כדי שיוכל לתת מענה מיטבי לילדיו.
בנוסף, בעבודתנו במציאות החירום המתמשכת זיהינו שתי
אוכלוסיות הורים החוות שונות בסימפטומיזציה ובעלות צרכים
) הורים "חדשים" יחסית בעוטף עזה ובחירום, שביטאו
1( :
שונים
) הורים "ותיקים" בעוטף עזה
2( ;
סימפטומזציה של חרדה
בעיקר
סימפטומיזציה של שחיקה, לאות, קהות חושים.
ובחירום שביטאו
בהתבסס על ניסיון העבר, פניות הורים לאורך המשבר ומתוך
שאלון ההורים, זיהינו שהורים במועצה אזורית שער הנגב זקוקים
פחות למענים סביב חרדה (כגון מכתבים, או סרטונים איך לדבר
עם הילדים על…), אלא הם נזקקו בעיקר למענים לסימפטומיזציה
שהוזכרה.
על מנת לעסוק במרכיב הנהילות לאור הגישה הסלוטוגנית, פעלנו
לגבשתשובות לשאלותהבאות: מהםהמשאביםשעומדים לרשות
אנשי הטיפול כדי להתמודד? מה זה דורש מאנשי המקצוע? כדי
לבנות תוכנית מענים רלוונטית להתמודדות עם אתגרי הקורונה
הקדשנו משאבים לבניית מודל חדש ועדכני, הכולל מגוון מענים
לעבודה עם הורים על חיזוק תחושת המסוגלות ההורית. במקביל
בחנו את מידת הרלוונטיות שלהם והתאמנו מחדש בכל שלב את
המענים המוצעים. לרשותנו עמדו כמה משאבים מרכזיים:
זיהינו כאמור
ניסיון וידע בעבודה עם אוכלוסיות בחירום מתמשך.
כי הורים ותיקים באזורנו (משמע: בחירום ביטחוני) חווים בעיקר
לאות, מותשות ושחיקה מהירה, ולכן רוב המשאבים הופנו לעיסוק
בחוויה ההורית ובחיזוק חוויות של מסוגלות הורית.
הפורום
מודלים מבוססים זה שנים רבות של עבודה רב מקצועית.
הרב מקצועי והמציאות הביטחונית סייעו בביסוס, בהבניה
ספונטנית ומתוכננת וכן בלמידה מפרקטיקות תוך כדי התנסות
של שיתופי פעולה בין השירות הפסיכולוגי החינוכי עם המחלקה
לשירותים חברתיים, מרכז החוסן והחינוך הפורמלי והבלתי
פורמלי.
אנשי הטיפול שבעצמם הורים לילדים בגילאים
מציאות משותפת.
שונים חווים את מציאות הקורונה ובעלי הבנה מעמיקה של
החוויות הרגשיות, של המורכבות ושל האתגרים.
כמו
הבנה ויכולת לגמישות מחשבתית והתאמת הפרקטיקות.
בחירום הביטחוני המתמשך, גם בקורונה - "הפוסט־ הוא הפרה־"
- "פוסט" אירוע חירום הוא בעצם ה"פרה־" של אירוע החירום הבא.
ולכן, כשפ"ח אנחנו חייבים לאורך כל התקופה להקפיד לשמור על
גמישות מחשבתית ועל התאמת הפרקטיקה.
במרכיב המשמעותיות לאור הגישה הסלוטוגנית פעלנו לגבש
תשובות לשאלות הבאות: מהי המוטיבציה של אנשי המקצוע
להתמודדותם בשדה מומחיותם? התמקמות בעמדה
פרואקטיבית, שכן תפקידנו כשפ"ח הוא לעסוק באיתור, מניעה
ומזעור נזקים "תוך כדי" ולא רק "אחרי", ליזום התערבויות
"פסיכולוג בשדה" ולא רק להמתין לפניות מהשטח כ"פסיכולוג
באוהל". חיוניות השירות הפסיכולוגי בשגרה נעוצה בתפקיד מרכזי
) של מתן מענים למערכות החינוך, אך הרי שבמצבי
basic
task
(
חירום (ביטחוניים או קורוניאניים), תפקיד מרכזי של השפ"ח הוא
לתת משאבים של "חיוניות ציבורית" לקהל יעד לכאורה לא מובן
מאליו - קהל ההורים.
פרקטיקה של התאמות לתקופת הקורונה:
מפגשי הורים בזום לחיזוק תחושת מסוגלות הורית
לאורך שנות החירום הביטחוני פותח בשער הנגב בשותפות שבין
השפ"ח, מרכז החוסן והמחלקה לשירותים חברתיים, מודל של
מפגשי עבודה קבוצתית עם הורים. מטרת־העל של המפגשים
היא חיזוק תחושת המסוגלות ההורית, שנמצאה כמשפרת את
ההתמודדות של כל בני המשפחה עם המציאות המורכבת
וכמחזקת את החוסן של כל בני המשפחה. בהתאם למודל זה,
לאחר כל סבב ביטחוני מתקיים בכל אחד מן היישובים במועצה
מפגש ערב להורים המבוסס על שתי גישות תאורטיות: הגישה
הסלוטוגנית ושפת המנטליזציה. המפגש מונחה בשיתוף פעולה
של פסיכולוג או פסיכולוגית חינוכיים ועובד או עובדת סוציאליים