פסיכואקטואליה - אוקטובר 2020

29 / 68

פסיכואקטואליה
29
של היישוב המשלבים כוחות ונותנים הן מענה מיידי באירועי
חירום, והן מענה לצורכי "היום שאחרי" סבב ביטחוני. בשנים
הראשונות המפגשים כללו בעיקר פסיכואדוקציה, והתייחסו
לצרכים התפתחותיים שונים בגילאים השונים, "עשה ואל תעשה",
תשומת לב לנורות אדומות וכו'. עם הזמן התגבשה ההבנה, דרך
הפידבק מההורים ואנשי המקצוע, שההורים לא מקבלים מענה
מספק ושהמפגשים הפכו "מפגשי עיבוד" להורים. גם מודל זה
לא נתן מענה מספק, שכן ממשובי הורים עלה שלא קיבלו "כלים
לילדים". ולכן ככל שהעמקנו בשפת המנטליזציה, בנינו מודל
חדש, עימו אנחנו עובדים בשנתיים האחרונות, הנקרא: "אני
(ההורה), הילד שלי והמצב הביטחוני". במודל זה, המבוסס על
שפת מנטליזציה, שילבנו עבודת עיבוד להורה, פסיכואדוקציה
וחיזוק חוויית המסוגלות ההורית (מתווה וחומרי עזר נגישים בלינק
.)
בתקופתהקורונה יצרנו מפגשי הוריםשבהם
עסקנו בעיקר בחיזוק חוויות מסוגלות הוריות
ובפסיכואדוקציה. ההחלטה המקצועיתשלא
לקיים את שלב ה"עיבוד" נועדה לשמור על
ההגנותההוריותתוך כדי המשבר
על כן, בהתבסס על מודל מפגשי הורים המתואר לעיל, אשר
נתן עד כה מענה "טוב דיו", גם בתקופת הקורונה יצרנו מפגשי
הורים שבהם עסקנו בעיקר בחיזוק חוויות מסוגלות הוריות
ובפסיכואדוקציה. ההחלטה המקצועית שלא לקיים את שלב
ה"עיבוד" נועדה לשמור על ההגנות ההוריות תוך כדי המשבר, שכן
המפגשים התקיימו במהלך תקופת הסגר בחודשים מרץ ואפריל
. מטבע הדברים הפרקטיקה הותאמה למציאות הקורונה 2020
והמפגשים התקיימו באמצעות זום, ובשעות הערב, לטובת פניות
ההורים. המענה להורים התקיים בהקשר היישובי בהנחיית
פסיכולוג או פסיכולוגית חינוכיים ועו"ס של היישוב, ומרכז החוסן
ומערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות סייעו בשיווק
המפגשים ובתמיכה בקיומם.
טרם המפגש הופצה הזמנה ולינק לשאלון רישום קצר
) שבו, בין היתר, ביקשנו מההורים "לקראת bit. ly/3lf2lWx(
מפגש הורים עם העובדת הסוציאלית והפסיכולוג\ית החינוכית
של הישוב, נבקש לבחור שלושה סימנים (בלבד) שבתום
המפגש יסמנו לך שהיה שווה להגיע למפגש. אנא דרגו אותם
לפי סדר עדיפות". להלן האפשרויות שהוצעו: אני ארגיש מסוגל
להרגיע את הילד שלי; אני אדע להתמודד עם שאלות מורכבות
על המצב מצד ילדי; אני אדע להרגיע את עצמי מול הילדים
שלי; אני אדע לתווך את המציאות כפי שהיא מובנת ומותאמת
לילדי, לצד מסרים מהתקשורת והסביבה; אני אדע לעשות
אבחנה בין "תגובה נורמלית למצב לא נורמלי" לבין תגובה
שצריכה להדאיג ולפנות לאנשי מקצוע; אני אהיה מסוגל/ת
לתפקד באופן מיטבי למרות המצב החדש; אני ארגיש מסוגל
להרגיע את הילד שלי. בסוף השאלון השארנו מקום לכתיבה
חופשית למטרה של "העלאת שאלות להיוועצות ודיון". לפני כל
מפגש נעשה על ידי המנחים הידוק המתווה בהתאם לציפיות
והשאלות שעלו ברישום.
במטרה להציף דילמות ואתגרים הוריים רלוונטיים לתקופת משבר
הקורונה הוצג בתחילת המפגש סרטון קצר לבחירת המנחים.
,) מרבית המפגשים נעשה שימוש בסרטון (
שהופק בשירות הפסיכולוגי החינוכי בירושלים, שכותרתו "טובעים
ביסורי מצפון? חלאס!!!". הסרטון מציג את מודל חלא"ס (חמלה
עצמית, לא נורא, אפשר לתקן הכול, סבלנות). בחלק המרכזי
של המפגש הוזמנו ההורים לשתף במחשבות ורגשות שהעלה
בהם הסרטון. כמו כן התבקשו ההורים לשתף באתגרים ובדרכי
ההתמודדות שלהם בשגרת היומיום במציאות משבר הקורונה וכן
הוקראו השאלות שצוינו בטופסי ההרשמה. העובדת הסוציאלית
והפסיכולוג החינוכי התייחסו לדברי ההורים בהתבסס על שפת
המנטליזציה והגישת הסלוטוגנית. הודגשו חשיבות המתודות
הבאות:
- על מנת, שהורה יוכל לחשוב מנטליסטית את עולמו רגע לעצמי
של הילד, ראשית עליו לפנות את המרחב פנימי שלו עצמו, לזהות
ובמידת הצורך לווסת את מה שקורה לו. בהתאם לכך, כל מפגש
הורים מתחיל בתרגול קצר של עצירה להתבוננות פנימית, הן
כאסטרטגיה רגעית לטובת המפגש והן ככלי בארגז הכלים ההורי
לשימוש עתידי.
- מתן מדד סובייקטיבי לשביעות רצון מהתפקוד ההורי עד כה
הזדמנות להורה לעצור ולהתבונן בתפקוד הכללי שלו בתקופה
האחרונה כהזדמנות לחיזוק תחושת המסוגלות או כהזדמנות
ללמוד לעצמו מה בתפקוד שלו היה רוצה לשפר (תחושת מובנות
ונהילות).
- במטרה לחזק את תחושת המסוגלות ההורית שיתוף בהצלחות
הורים מוזמנים לשתף ברגעים בתקופה האחרונה שבהם חשו
קומפטנטיים. השיתוף ממקם את ההורה בעמדת חוסן: אני מזהה
מצבים חיוביים בהורות שלי (חיזוק תחושת נהילות) ויכול אף
לתרום לאחרים מהידע והניסיון שלי (נתינת משמעות).
זיהוי תגובות נורמליות למציאות לא נורמלית למול זיהוי נורות
- נרמול תגובות אופייניות של הורים ושל ילדים למצבי אזהרה
לחץ ומתח. במקביל, זיהוי של התנהגויות המהוות נורות אזהרה,