27 / 68
פסיכואקטואליה
27
המאמר הנוכחי מתאר התערבות קבוצתית עם הורים שהותאמה
למשבר הקורונה במסגרת תהליך מחקר פעולה שיתופי שנמצא
בעיצומו. מטרות ההתערבות הן "הטענת מצברים" הוריים, חיזוק
של תחושת המסוגלות ההורית וכן איתור משפחות הזקוקות
). ממצאי המחקר הראשוניים
reaching out
להתערבות נוספת (
מתוך
62
מפגשים יישוביים בזום, שבהם השתתפו
9
מבוססים על
אחוז מתוך
70־
בתי אב עם ילדים בגיל מערכת החינוך. כ
500־
כ
המשתתפים השיבו על שאלון המשוב.
בסיסים תאורטיים
התוכנית לחיזוק המסוגלות ההורית מבוססת על שתי תפיסות
תאורטיות: הגישה הסלוטוגנית ושפת המנטליזציה. לפי הגישה
), בריאות וחולי מצויים בקצוות
1998 ,
הסלוטוגנית (אנטונובסקי
sense of coherence,
של רצף. המושג "תחושת קוהרנטיות" (
) מתייחס ליכולת של אנשים להבין מה קורה סביבם (מובנות
SOC
קוגניטיבית), עד כמה הם מסוגלים לנהל את המצב בעצמם או
באמצעות אחרים משמעותיים ברשת החברתית שלהם (נהילות
אינסטרומנטלית והתנהגותית), והיכולת שלהם למצוא משמעות
במצב (משמעותיות מוטיבציונית).
הבסיס התאורטי השני הוא שפת המנטליזציה, המוגדרת כיכולת
דמיונית לתפוס את התנהגות העצמי והאחר במונחים של עולם
Fonagy
פנימי - כוונות, רגשות, מחשבות, עמדות, ציפיות ועוד (
). מנטליזציה מתבססת על תנועה מתמדת
& Allison, 2012
ויכולת להפריד בין החוץ לפנים, בין העצמי והאחר ובין מעשה
). למעשה, מנטליזציה היא
Jurist & Meehan, 2009
לכוונה (
Alan et al.,
יכולת לראות את העצמי מבחוץ ואת האחר מבפנים (
.)
2008
מנטליזציה הורית מתייחסת ליכולתו ונכונותו של ההורה
להתייחס לילדו כבעל תודעה ועולם פנימי משלו ונפרד מזה של
ההורה. יכולת זו מאפשרת להורה להתמקד בהבנתו את העולם
הפנימי שלו, לאחר מכן להתפנות לחשוב על עולמו הפנימי של
הילד, ובהמשך לחשוב על מעגלי האינטראקציה בין ההורה לילד
וההשלכות ההדדיות שלהם על ההורה וילדו בנפרד ובמשותף.
כמו כן, יכולת זו מאפשרת התבוננות בהתרחשויות בעבר, בהווה
.)
Jurist & Meehan, 2009
ובעתיד (
ההתערבות המתוארת במאמר הנוכחי מתמקדת בחיזוק תחושת
) שהיא מושג
parenting self-efficacy, PSE
מסוגלות הורית (
רב ממדי המוגדר כאמונות הוריות או ביטחון ביכולתם לבצע
משימות הורות בהצלחה, והיא מושג מובחן וספציפי לתחום
תורת היעילות העצמית. ולפי בנדורה, הכוונה לאמונתו של האדם
בנוגע ליכולתו להשיג שליטה על אירועים המשפיעים על חייו
ובנוגע ליכולתו לגייס את המוטיבציה, המשאבים הקוגניטיביים
Bandura
והפעולות הנדרשות על מנת להתגבר על משימות (,
). הספרות המחקרית מציעה גורמים שונים לחיזוק תחושת
1977
Coleman & Karraker, 1998; Gross et al.,
המסוגלות ההורית (
). ביניהם, הגורם החשוב ביותר הוא
1995; Jones & Prinz, 2005
) התנסות והישגים - חוויות של הצלחה בביצוע מטלה מסוימת
1(
) תחושת
2( ;
יחזקו את תחושת המסוגלות ביחס לאותה מטלה
המסוגלות - תתחזק רק במידה שהיחיד ייחס את ההצלחה
) חיקוי - כאשר האדם
3( ;
לעצמו ולמאמציו ולא לגורם חיצוני
צופה בהצלחתם של אחרים הדומים לו ומסיק מכך שגם הוא יוכל
.)2005 ,
להצליח במשימה שכפי הם הצליחו בה (פרידמן וקס
לאחרונה נמצא כי תחושת המסוגלות העצמית ההורית משפיעה
על היכולת לאזן בין תחושת אי־ודאות לבין קבלה והשלמה. הורים
שנמצאים בתחושת קבלה מחליטים לנסות שלא לדאוג יותר מדי
לעתיד ולהתאים את הציפיות שלהם, תוך איזון בין יכולותיו של
הילד ויכולתם של ההורים לבין ההקשר שבו הם חיים. קבלה
פירושה קבלת העובדות, התבוננות בהתקדמות הילד והיכולת
.)
Gyllén et al., 2019
ליהנות מהתקדמות זו (
מחקר פעולה שיתופי
מתחילתמשברהקורונהפעלשפ"חשערהנגבמתוךפרספקטיבה
מתודולוגית של מחקר פעולה שיתופי, לפי העקרונות הבאים:
) תהליך
2( ;
) הפעולה מבוצעת בידי האדם החוקר אותה
1(
המחקר שמטרתו שיפור תהליכים יישומיים, הינו ספירלי. מודל דו־
שלבי ראשיתו בתכנון ובזיהוי נושא לטיפול ובסופו הצבת תוכנית
יישומית לשיפור, ולאחר ביצוע הערכה של התוכנית ורפלקציה
.)
Somekh, 2010 ;2006
פנימית וחיצונית (היימן,
בהתאם לשלב הראשון במחקר פעולה שיתופי ובהתבסס על
התאוריה הסלוטוגנית, צוות שפ"ח שער הנגב עמל בו־זמנית
על מרכיבי המובנות, הניהוליות והמשמעותיות. על כן, בישיבות
הצוות בשפ"ח, במפגשים עם מערכות החינוך ועם אנשי מפתח
ביישובים, בפגישות עבודה עם עו"סים ובשאלוני הורים, התמקדנו
בניסיון לגבש הבנה של המציאות המשתנה, ההשלכות והצרכים