42 / 70
2020
ינואר
42
פסיכוסומטיקה ברפואה ראשונית
מאפיינים ואתגרים ייחודיים
, נשוי טרי להדר ועובד במערכת הביטחון. לאחרונה
37
אייל, בן
פנה לרופא המשפחה בשל תלונה כי לפני שלושה חודשים, עת
נישואיו להדר וכניסתו לתפקיד ניהולי בעבודתו, החל לחוות לחץ
רב וקושי גובר בהטלת שתן: "הזרם חלש מדי ואני אף פעם לא
מצליח להגיע לתחושת התרוקנות מלאה". הבעיה החלה בשנות
שירותו הצבאי, אך מאחר שהצליח להתנהל באופן סביר ותפקודו
לא נפגע, נמנע מלפנות לעזרה מקצועית. לאחרונה, עקב תחושת
אי־נוחות באזור, נמנע מלקיחת חלק בפעילויות שונות אשר
עלולות להציבו בתנאים שעשויים להגביל את האפשרות להטיל
שתן ולהתרוקן, בעיקר במקומות ציבוריים.
בדיקה אצל אורולוג העלתה ממצא להגדלה מסוימת בבלוטת
הערמונית, אך כזו העשויה להסביר רק באופן חלקי את התסמין
המדווח. לאחר שני ניסיונות של טיפול תרופתי הושגה הקלה
חלקית לבעיה, ואייל ממשיך להיות טרוד ממשמעותו של התסמין.
הוא חושש שהדבר עשוי להעיד על קיומה של מחלה ממארת
שטרם זוהתה בגופו, חווה תחושות של אי־ודאות, תסכול ולחץ,
נוטה להימנע ממקומות שבהם אין שירותי נוחיות, ופונה לרופא
המשפחה בבקשה להמשך בדיקות ובירורים רפואיים.
מקרים כאלו ודומים להם מתרחשים באופן שכיח במרפאות של
רופאי משפחה ומתארים את קו התפר הדק שקיים בין ההיבט
הגופני לנפשי. מה יקרה לאחר מכן, תלוי בהכשרה ובגישה של
הרופא הראשוני, ובפסיכולוג המעורב בטיפול.
) הציע במהלך השנים
DSM
מדריך האבחון הפסיכיאטרי (
קטגוריות שונות להגדרה וסיווג של תופעות פסיכוסומטיות, כגון
הפרעה סומטופורמית, סומטיזציה וכיום הפרעת תסמין סומטי.
בסקירה קצרה זו מובאת ספרות מחקרית הבודקת תופעות
אלו בהתאם להגדרה שהייתה מוסכמת בתקופה שבה נערכו.
לשם נוחות בקריאת המאמר, ייעשה שימוש במינוח הכללי
פסיכוסומטיקה.
רפואה ראשונית ופסיכוסומטיקה
טיפול רפואי ראשוני מוגדר על ידי הממסד הרפואי כ"אספקת
שירותי טיפול רפואי כוללני, נגיש, על ידי קלינאים האחראים לתת
מענה למגוון רחב של צרכים אישיים בטיפול רפואי, לפתח
שותפות ממושכת עם המטופלים, ולפעול בהקשר של משפחה
Donaldson, Yordy, Lohr & Vanselow, 1996
וקהילה" (,
). הגדרה זו מציבה רופאים ראשוניים, בהרבה מקרים, כחזית
P
.
32
הראשונה והיחידה לאיתור ולטיפול ראשוני במצוקה נפשית של
מטופלים. למעשה, חלק ניכר מהאנשים הסובלים מתסמינים
נפשיים יפנו תחילה לרופא המשפחה שלהם, לעיתים ככתובת
אחוזים סובלים
30-20־
היחידה לקבלת עזרה. מקרב פונים אלו כ
Ansseau et al., 2004;
מדיכאון, דחק, חרדה ופסיכוסומטיקה (
). כולם עשויים לבטא תלונות על תסמינים
Kahn et al., 2004
גופניים לא מוסברים, אולם רק חלק יענו על הקריטריונים
הנדרשים למתן אבחנה פסיכוסומטית. החלק האחר יבטא
תסמינים גופניים (כגון קצב לב מואץ, כאבי גב, עייפות כרונית,
סחרחורות וכו') כחלק מאבחנה של חרדה או דיכאון או שניהם
.)
Robbins & Kirmayer, 1991
(
ככלל, נמצא שמטופלים החווים מצוקה פסיכולוגית גם חווים
.)
Kroenke et al., 1994
תסמינים גופניים בעוצמה גבוה יותר (
לאור זאת נמצא כי הם נוטים לפנות לרופא המשפחה בשיעור
Spitzer
גבוה יותר משיעורי הפנייה באוכלוסייה הכללית (,
), ובשל כך מהווים נתח נכבד
Williams & Kroenke, 1994
אורן להק, דוד מעוז ישראל
אורן להק הוא פסיכולוג רפואי מומחה, מדריך, מנהל "מרפאה פסיכולוגית".
דוד מעוז ישראל הוא פסיכולוג רפואי מומחה, בצוות "מרפאה פסיכולוגית".
הפרטים האישיים שונו לשמירה על הפרטיות.