43 / 70
פסיכואקטואליה
43
.)
Demers, 1995
מהמשתמשים התדירים בשירותי הבריאות (
9
ובמקרים מיוחדים גם פי
2
תדירות זו מגיעה לעיתים לפי
). למרבה
Smith et al., 2003
מהנורמה באוכלוסייה הכללית (
מהתסמינים הסומטיים נעדרים הסבר
75%־
ל
30%
הצער, בין
אורגני ברור, וגם לאחר בדיקות יקרות וניסיונות תרופתיים, לרוב
Kroenke & Mangelsdorff, 1989;
לא מושגת הקלה מספקת (
). חולים אלו
Kroenke
,
Arrington & Mangelsdorff, 1990
smith
מהווים אתגר בקרב הרופאים המטפלים במסגרות אלו (
) בשל כך נמצא
O’Sullivan, 2015
), ולפי אוסליבן (
et al., 2003
שהם נוטים להעניק לפונים אבחנה אורגנית, מבלי להצביע על
ההיבט הנפשי הקיים בבסיס ההפרעה. נטייה זו מושפעת משתי
סיבות: הראשונה כרוכה בהעדפתם של רופאים להימנע מהכעס
הבלתי נמנע של מטופליהם כאשר מקשרים את תלונותיהם
למצוקה נפשית, והשנייה קשורה בחשש שמא סיווג תלונותיהם
של המטופלים למצוקה פסיכולוגית יתגלה מאוחר יותר כטעות
באבחון ויוביל לתביעות משפטיות.
חשוב לציין שמלבד קיומה של אבחנה פסיכיאטרית ישנם
משתנים נוספים שנמצאו קשורים בביטויים גופניים כגון מוצא
), רמה סוציו־אקונומית נמוכה
Kirmayer & Young, 1998
אתני (
Kroenke&Spitzer
), נשים (
Fink, Sorensen, Engberg, 1999
(
.)
Ritzner Ponizovsky, Kurs & Modai, 2000
) והגירה (
,1998
המשגה
פסיכוסומטיקה היא תחום רפואי ומדעי ששואף להבין את תרומתו
של הקשר בין הנפש (פסיכה) והגוף (סומה) בהתפתחותן של
מחלות או תופעות גופניות. הידע המצטבר במהירות ובהתמדה
על המוח ומערכת העצבים, על המערכת החיסונית ועל המערכת
ההורמונלית, והתפקיד של המערכת האוטונומית האחראית
על תגובת הדחק ביחסי הגומלין ביניהן, הביא את המדענים
והתאורטיקנים למודעות ברורה ביחס למלאכותיות של ההבחנה
הקרטזיאנית המסורתית בין גוף לנפש. מאחר שהמערכת
החיסונית האנושית מושפעת מהיבטים נפשיים וממצוקה רגשית,
אפיזודות של מחלות סומטיות (גופניות) רבות יתעוררו או יועצמו
על ידי מרכיבים פסיכולוגיים. השדה המדעי שבו נחקרים הקשרים
בין גורמים אלו נקרא פסיכונוירואנדואימונולוגיה. מושג זה משקף
את התפיסה שהגוף והנפש הם יחידה אחת בלתי נפרדת.
במשך השנים הלכו והתרבו המחקרים שהצביעו על הקשר
ההדוק בין הבריאות הגופנית והמצב הנפשי. בזכות הטכנולוגיה
)
fMRI
המתקדמת ואמצעים כמו מכשיר התהודה המגנטית (
והביולוגיה המולקולרית, הולך ומתבהר הקשר בין
PET
או ה־
מחשבות ורגשות לבין פיזיולוגיה של מערכות הגוף. כל מחשבה
גורמת לשחרור חומרים בגוף כמו הורמונים, אנזימים, חלבונים
שונים, כדוריות דם לבנות ואדומות ואנדורפינים. אלו משפיעים
על הרגשות שלנו וכך גם על תהליכים פיזיולוגים שונים כגון מתח
השריר, דופק הלב, לחץ הדם, מערכת העיכול וכו'. במצבי רגיעה
מערכת החיסון פועלת במיטבה אך גם להפך, במצבי דחק, דרך
) והמערכת
HPA
הפעלה של ציר ההיפותלמוס־היפופיזה־אדרנל (
) מתחילה שרשרת תגובות המובילה דרך
SNS
הסימפתטית (
)
NK
שינוי מספרם של תאי לימפוציטים ותאי ההרג הטבעיים (
להפחתת תפקודה היעיל של מערכת החיסון, ולפיכך לחשיפה
מוגברת לגורמי מחלה כמו וירוסים וחיידקים. במטא־אנליזה
מחקרים אמפיריים בנושא נמצא
300־
מקיפה שבחנה יותר מ
שגורמי לחץ אקוטיים (כאלה הנמשכים כמספר דקות) נמצאו
קשורים להסתגלות טובה של מרכיבים של המערכת החיסונית,
ברמה התאית. גורמי לחץ קצרי מועד פגעו במערכת החיסונית
ברמה התאית תוך ששימרו גורמי חיסון בנוזלים בין־תאיים,
ולבסוף גורמי לחץ כרוניים פגעו בכל הרמות של מערכת החיסון.
הפסיכולוג הרפואי שעובד בגישה
אינטגרטיבית מחזיק בידע בפן הגופני־
רפואי הכולל את מהלך המחלה, הטיפול
ותופעות הלוואי של הטיפול הרפואי, וכן
בפן הנפשי ובכיווני החשיבה השונים.
כמו כן בשל שיתוף פעולתו עם המערכת
הרפואית, הוא יכול לבנות מטרות
משותפות עם הרופא הקשורות לטיפול
הרפואי
אם נשוב למקרה של אייל, מצבו יוגדר על ידי המערכת הרפואית
BPH
,
Benign
באבחנה הנקראת שגשוג שפיר של הערמונית (
), שבו היא גדלה. הגדלה שפירה של
Prostatic Hyperplasia
הערמונית היא מצב שבו בלוטת הערמונית צומחת לתוך חלל
השופכה (הצינור שמוביל את השתן משלפוחית השתן החוצה).
לאחר זמן מה עלולה הערמונית המוגדלת לגרום לחסימה במוצא
של שלפוחית השתן ולהוביל להאטה במתן השתן וכן לתחושה של
חוסר התרוקנות. מבחינת הפסיכולוגיה הרפואית, ניתן להתייחס
לסוגיה שעימה אייל מתמודד משתי זוויות שונות: תחילה אייל
מתמודד עםמצב רפואי ידוע המשפיע על מצבו הנפשי והתנהלותו,
ולכן ההתייחסות להשלכותהרגשיות וההתנהגותיותהנובעותמכך
משמעותיות בפני עצמן. יחד עם זאת, אין לשלול את האפשרות