23 / 68
פסיכואקטואליה
23
התדמית הגופנית מתערערת, לעיתים עולות תחושות של קנאה
עזה, בושה, כעס והאשמה כלפי הגוף. לרוב זהו מצב הכרוך
בחוסר ודאות ומאופיין בטלטלות רבות ובמעבר מתמיד בין
), בתחושות אובדן ואבל, חרדה,
Daniluk, 1988
תקווה לייאוש (
Cook, 1987; Menning,
דיכאון, אשמה, תסכול וחוסר שליטה (
). כל אלה מביאים איתם גם תחושות לא פשוטות של
1980
בדידות.
על הבדידות
בדידות היא תחושה סובייקטיבית שנוצרת בעקבות תהליך
הערכה של האדם את מערכות היחסים העומדות לרשותו.
בדידות נקשרת לציפיות ולשביעות הרצון מתדירות הקשרים,
ממידת הקירבה וממידת האינטימיות המתקבלת מהם. שביעות
רצון נמוכה ממערכות היחסים, ממספרן או מאיכותן, וכן פער
בתפיסה בין מה שהאדם היה רוצה לבין מה שאכן קיים באופן
De jong Gierveld
אובייקטיבי, מולידים תחושות של בדידות (
). ככל שהפער בין הרצוי למצוי גדול יותר, כך
et al., 2006
תחושת הבדידות גדולה יותר.
מחקרים מראים כי בדידות אינה מהווה רק תחושה מכאיבה,
אלא גם גורם משפיע על היבטים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים
נוספים. אנשים בודדים סובלים יותר מעייפות, מאיכות שינה
), מפגיעה
Jaremka et al., 2014
ירודה ומכאבים כרוניים (
באיזון ההורמונלי ומירידה ביעילות המערכת החיסונית
), ואף מסיכון גבוה יותר לחולי
Hawkley & Cacioppo, 2010
(
). אנשים בודדים אף נוטים פחות
Ellwardt et al., 2015
ומוות (
להשתתף בפעילויות בריאות כגון אימון גופני, תזונה נכונה,
.)
Mahon et al., 2001
נטילת תרופות נדרשות וכו' (
באותה מידה, בעיות בריאות עלולות להוות גורם סיכון לבדידות.
אנשים שבריאותם רופפת מוגבלים ביכולתם לתחזק מערכות
.)
van Tilburg & van Groenou, 2002
יחסים חברתיות (
עוד נמצא, כי אנשים בעלי בריאות לקויה, בין אם אובייקטיבית
או סובייקטיבית, מדווחים על רמות גבוהות יותר של בדידות
.)
Havens & Hall, 2001
(
נוסף על כך, בדידות ודיכאון מזינים זה את זה. בדידות
מתמשכת מביאה לתסמינים דיכאוניים המקשים על יצירת
קשרים בין־אישיים ושימורם, ודבר זה מגביר את הבדידות עם
). מחקר נוסף הראה כי
Hawkley & Cacioppo, 2010
הזמן (
תחושת בדידות העלתה בנוסף גם תחושות של לחץ, חרדה
Cacioppo
&
וכעס והפחיתה אופטימיות והערכה העצמית (
.)
Hawkley, 2009
זוגות שמתמודדים עם אי־פריון יכולים אומנם לתפקד בחיי
היומיום וכביכול אינם סובלים מבעיות בריאותיות המגבילות
אותם ברמה הפיזית, אך אי־הפריון, אבחונו והטיפול בו מעוררים
תחושות קשות של בדידות. אנשים הסובלים מאי־פריון נמצאו
בודדים יותר בהשוואה לנורמה וכן בהשוואה לקבוצות אחרות
.)
Jirka et al., 1996
הסובלות מבעיות בריאות (
תחושת הבדידות מובילה פעמים רבות לבידוד חברתי, וחשוב
להבדיל בין התופעות. לעומת בדידות, בידוד חברתי מתייחס
למצב אובייקטיבי, ומוגדר כרשת מצומצמת של מערכות
De Jong Gierveld et al.,
יחסים עם קרובי משפחה וחברים (
). אנשים מבודדים חברתית אינם בהכרח בודדים ואנשים
2006
בודדים אינם בהכרח מבודדים חברתית באופן אובייקטיבי
). יש אנשים בעלי מספר מועט של קשרים
Victor et al., 2000
(
חברתיים שירגישו בודדים, ואחרים, עם אותו מספר קשרים,
יחושו מסופקים. כלומר ההערכה הסובייקטיבית של האדם
De Jong
את בדידותו תלויה בציפיותיו ובסטנדרטים שלו (
.)
Gierveld et al., 2006
לנשים קשה יותר להסתגל לאי־הפריון
לעומת בני זוגן, בעיקר משום הדגש הניתן
בחברה לתפקיד האימהי של נשים
האישה, טיפולי הפריון והבדידות
רבים מהמודלים המחקריים והטיפוליים המתייחסים למשבר
אי־הפריון מתייחסים לבני הזוג כיחידה אחת ובכך מצמצמים
ואף מתעלמים מהשוני המגדרי, מהמאפיינים ומהצרכים
). אי־
Trantham, 1996
הייחודיים של הנשים בתוך התהליך (
הפריון אכן משפיע על שני בני הזוג, אך האופן שבו גברים ונשים
מתמודדים עם השלכותיו, שונה. גברים מדווחים כי הם חשים
רבות מן התחושות, המחשבות והאמונות שחשות נשים בנוגע
Jones
לאי־הפריון, אך התדירות, העוצמה והמשך שלהן, אחר (
.)
& Hunter, 1996
ללא קשר למקור אי־הפריון, בין אם זכרי או נקבי, האישה היא
זו שעוברת על גופה את עיקר הטיפול הרפואי. כפועל יוצא, היא
Watkins
זו שנושאת ברוב הנטל, הפיזי והרגשי, על כתפיה (
), כולל התזכורת הגופנית לכישלון מדי חודש
& Baldo, 2004
). מחקרים רבים מעידים כי לנשים קשה
Williams et al., 1992
(
יותר להסתגל לאי־הפריון לעומת בני זוגן, בעיקר משום הדגש
Keystone & Kaffko,
הניתן בחברה לתפקיד האימהי של נשים (
), ואף נמצא כי הן מרגישות בודדות יותר לעומת בני זוגן
1992
). ייתכן שההבדל בתחושת הבדידות קשור
Jirka et al., 1996
(
.)
situational
loneliness
בחלקו לרעיון של בדידות מצבית (