26 / 68
2020
אפריל
26
טיפוליות רבות. ברוב יחידות הפריון בבתי החולים בארץ נמצאת
פסיכולוגית או עובדת סוציאלית. תפקידן הוא לסייע לזוגות
וליחידים לצלוח את התהליך.
הטיפול הפסיכולוגי נועד לסייע להתמודדות עם המצב המשברי
תוך גיוס משאבים פנימיים וחיצוניים ולעודד במידת האפשר
התפתחות וצמיחה אישית. ההתערבות יכולה להיות פרטנית,
זוגית, קבוצתית או מערכתית, בהתאם למקרה המסוים, על
סמך התרשמות קלינית מן המטופלת ועל סמך הדיווחים
בספרות המקצועית על ההתערבויות שנמצאו כיעילות ביותר
לטיפול באותו המקרה. משך הטיפול משתנה בהתאם לצורך,
מפגשים.
12־
אך בממוצע אורכו כ
להפגת הבידוד והבדידות, האפשרות של השתתפות
בקבוצת תמיכה היא אולי הכדאית ביותר. הקבוצה מהווה
עבור הנשים מקום להשוואה ולהזדהות עם אחרות
הנמצאות במצבן וכך מתאפשרת הפנמת החלקים
המתאימים להן הקיימים אצל חברותיהן לקבוצה. נוצרת
זהות קבוצתית מעצימה ומחזקת שמספקת תחושת
השתייכות ואשר ממתנת את השפעת הסטיגמה החברתית
של אי־הפריון. ההשתייכות הקבוצתית שוברת את מעגל
הבדידות החברתית תוך שהמשתתפות ממלאות את החלל
שנוצר אחת עבור השנייה. הן הופכות לסביבה תומכת
ומסורה, בלי תנאים וגבולות, המספקת הבנה ואמפתיה.
המשתתפות חשות שמצאו מי שמבין לליבן ושיכול להכיל
את כאבן מבלי לפחד. החופש להביע רגשות שליליים
ולהזדהות אחת עם תחושות השנייה מסייע לנשים להבין
שהן לא לבד בהתמודדותן עם אי־הפריון. כך, הקבוצה
מעניקה למשתתפות הזדמנות להיות חלק מכלל, בניגוד
לתחושת החריגות והנבדלות שהן חוות עקב בעיית
). פעמים רבות המשתתפות
2010 ,
הפוריות (בירמן וויצטום
בקבוצה נמצאות בשלבים שונים של התהליך הרפואי,
דבר שמאפשר חילופי מידע לגבי העתיד לבוא, מעניק
ביטחון ומחזיר מעט מתחושת השליטה שאבדה. היכולת
לתרום, וההזדמנות לחלוק מן הניסיון עם האחרות, גם היא
כשלעצמה מעלה את תחושת המסוגלות והערך העצמי.
מתוך האמור אנחנו רואים כי קבלת אבחנה של אי־פריון וטיפולי
הפריון המגיעים בעקבותיה משפיעים רבות הן על הזוג כיחידה
אחת, והן על האישה והגבר כיחידים. זוהי תקופה לא פשוטה
המעמידה במבחן אמונות יסוד על החיים ומובילה לשינוי
התפיסה ואף ההתנהגות היומיומית. עם זאת, חשוב לציין כי
ברוב המקרים התהליך יסתיים כאשר בני הזוג חובקים ילד.
משך הזמן עד לסיום התהליך אינו ידוע, האופן שבו יגיע הילד
, פונדקאות, תרומת גמטות וכו').
IVF
אינו ודאי (בין אם בטיפולי
אבל המטרה להיות הורים, יכולה להתממש.
לאחר התקופה הזו, כאשר מגיע ההריון המיוחל, ועוד יותר,
כאשר מגיע הילד שלו ציפו, רוב הזוגות חוזרים לחייהם כפי
שהכירו אותם טרם המשבר. הם חוזרים לחברה, למשפחה
ולחיים ללא בדידות או התבודדות. לעיתים נותרים בהם רשמים
מן התקופה, הבנות חדשות שלמדו על עצמם ועל העולם,
התנהלות אחרת בתוכם ומול אחרים משמעותיים, ולעיתים
פחות. לעיתים התקופה הזו נותרת כעוד רגע בזמן, שבו הם חוו
קושי בלי נסבל, וניצחו.
1 1
.
. עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר אילן, הפקולטה למדעי
IVF
). קנאת הפריון והשלכותיה על ההתמודדות עם טיפולי
2012( '
אברהם, י
החברה, המחלקה לפסיכולוגיה.
2 2
.
). להביא ילדים לעולם. אריה ניר.
2010( '
בירמן, צ' וויצטום, א
3 3
.
). המין השני. ש' פרמינגר (מתרגמת). תל אביב: בבל.
2001( '
דה בובאר, ס
4 4
.
). ממני והלאה. הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל. ספרי חמד.
2011( '
דונת, א
5.
Asher, S.R. & Weeks, M.S. (2012). Social relationships, academic engagement, and
6.
well-being in college: Findings from the Duke Social Relationships Project. Report Duke Social Relationships Project.
7.
Boz, İ., Özçetin, E. & Teskereci, G. (2018). Becoming a mother after infertility: A theoretical analysis. Psikiyatride Guncel
Yaklasimlar, 10(4), 496-511.
8.
Cacioppo, J.T. & Hawkley, L.C. (2009). Perceived social isolation and cognition. Trends in cognitive sciences, 13(10),
447-454.
9.
Cook, E.P. (1987). Characteristics of the biopsychosocial crisis of infertility. Journal of Counseling and Development, 65,
465-470.
10. Cousineau, T.M. & Domar, A.D. (2007). Psychological impact of infertility. Best Practice & Research Clinical Obstetrics &
Gynaecology, 21(2), 293-308.
11. Daphna, B.C. (1998). Reproductive partners - Doctor-woman relations in Israeli and Canadian IVF contexts. In S.H.
Nancy & S. Carolyn (Eds.), Small wars - The cultural
politics of childhood. University of California press.
12. Daniluk, J.C. (1988). Infertility: Intrapersonal and interpersonal impact. Fertility and Sterility, 49, 982-990.
מקורות
לרשימת המקורות המלאה, ראו באתר הפ״י