פסיכואקטואליה - יולי 2020

14 / 68

2020 יולי
14
משמעות במפת הפסיכותרפיה
תאוריה, מחקר ויישום
שאלת המשמעות היא עתיקת יומין, אוניברסלית וייחודית
לאדם. משחר האנושות ולאורך ההיסטוריה, בני אדם חיפשו
אחר פשר, משמעות ותכלית לקיומם - מציורי המערות, דרך
מיתוסים, מסעותחיפוש, אומנות, פילוסופיות ודתות. העיסוק
בשאלות באשר לטבע האדם והעולם, משמעות ופשר החיים
ותכליתם מתחיל מוקדם יחסית מבחינה התפתחותית,
ומלווה את האדם לאורך חייו בזירות החיים השונות כגון
עולם העבודה והמשפחה, ובהתמודדות עם משברים בין אם
התפתחותיים כגון אמצע החיים או סופם, ובין אם אקוטיים
או פתאומיים כגון אובדן וחולי. תאורטיקנים רבים (למשל
טענו שמשמעות הכרחית )Frankl, 1973 ;2011 יאלום,
לחיים, והיא מהווה את המוטיבציה האנושית הבסיסית שבני
אדם חותרים אליה. למעשה, כל דבר בהוויה האנושית כרוך
במתן משמעות, החל באופן שבו אנו חושבים, האופן שבו
אנו תופסים את עצמנו, מפרשים ומייחסים משמעות למצבי
חיים שונים, ועד לאופן שבו אנו מבנים את הסיפורים שלנו ביחס
לחיינו ולחייהם של אחרים. השפה שאנו מדברים בה, חוויית הזמן
שלנו והערכים התרבותיים שבהם אנו מחזיקים, גם הם היבטים
של מערכת המשמעות שלנו. החרדות שלנו לגבי שבריריותם של
החיים וידיעת הסופיות שלנו מעוררת את השאיפה הייחודית שלנו
.) Greenberg et al., 1997להקנות משמעות לחיינו (
בספרות המחקרית ניתן למצוא עדות אמפירית רחבה ועקבית
הן לקשר בין משמעות בחיים למיטביות ובריאות נפשית
ופיזית כולל אריכות ימים, והן להתמודדות עם קשיים ומצבי
סיכון, בהיותה מנגנון מגן שמייצר מוטיבציה ותורם לעמידות
). היעדר Czekierda et al., 2017וחוסן (לסקירה ראו למשל:
משמעות, לעומת זאת, נמצא קשור לדיכאון ופסיכופתולוגיה
) ולריק קיומי, המאופיין Goodman et al., 2018 (למשל,
.)Frankl, 1969 לרוב בשעמום, ניכור, אלימות ואף אובדנות (
ואכן, בעידן הפוסט מודרני, הגלובלי והדיגיטלי של ימינו, אל
מול התפוררות המסורת, המסגרות הדתיות ובהיעדר עוגנים
ערכיים, בולטים חוסר ודאות, חוסר יציבות, ניכור ואובדן
). בהתאם לכך, מחקרים מהעשורים Moules, 2000משמעות (
האחרונים מצביעים באופן עקבי על עלייה משמעותית
ברמות החרדה והדיכאון על אף עלייה ניכרת בשגשוג
Diener & Seligman, 2004הכלכלי וברמת החיים (;
). לאור כל זאת, בולטת חשיבות מודעותם Twenge, 2000
של מטפלים ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש לנושא
המשמעות בחיים על נגזרותיה, בין אם הנושא עולה באופן
ישיר בטיפול ובין אם המטופל מתמודד עם חרדה, דיכאון,
משבר, אובדן, ציפיות לא ממומשות, אֵבל או מעבר שעשויים
Hill et לטמון בחובם עיסוק בשאלות של משמעות (למשל,
.)al., 2015, 2017; Neimeyer et al., 2010
פנינית רוסו־נצר
ד"ר פנינית רוסו־נצר היא חוקרת ומרצה בכירה באקדמיה, המתמחה בפסיכולוגיה חיובית, פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית (קיומית), משמעות בחיים, רווחה נפשית
ותהליכי שינוי חיובי וצמיחה במעגלי החיים. ד"ר רוסו־נצר היא יועצת אקדמית, מפתחת תוכניות התערבות והכשרה, לוגותרפיסטית קלינית, ראש תוכנית ההכשרה
ללוגותרפיה (טיפול באמצעות משמעות) באוניברסיטת תל־אביב, ראש מכון מצפן לחקר ויישום משמעות ועורכת ומחברת שותפה של ספרים בתחומים אלו.
״המסתורין של הקיום האנושי שוכן לא רק בלהישאר בחיים, אלא במציאת משהו לחיות למענו״.
- פיודור דוסטויבסקי