פסיכואקטואליה

פסיכואקטואליה

משמעות בחיים - הגדרות, המשגות ומחקר

בספרות התאורטית והמחקרית התפתחו הגדרות מגוונות למושג

המשמעות. הגדרות אלו מקיפות היבטים רגשיים, קוגניטיביים,

מוטיבציוניים, התנהגותיים, חווייתיים, קיומיים ועוד, והמגוון

ממחיש את האתגר בהמשגת מבנה מופשט, מורכב ורב ממדי

זה. בשנים האחרונות החלו להתגבש הגדרות קונספטואליות

George & Park, 2016; Martela & Steger

אינטגרטיביות (,

), שכוללות שלושה ממדים מרכזיים במשמעות: פשר והבנה

2016

) ותחושת ערך

purpose

), תכלית ומטרה (

comprehension

(

). על בסיס ממדים אלו, "משמעות" מוגדרת כתחושה

mattering

(

של האדם שחייו מובנים ויש בהם סדר, רצף והמשכיות. שלושה

מוקדים אלה, שניתנים לבחינה אמפירית באופן עצמאי ובאופן

משולב, מהווים תשתית חשובה ליישום בתחומי הפסיכולוגיה

השונים כגון הזירה החינוכית, הארגונית, השיקומית והקלינית.

- המרכיב הראשון, הקוגניטיבי יותר, מתייחס לתחושה

פשר והבנה

של האדם שאירועי חייו וחוויותיו משתלבים יחד לכדי שלם

קוהרנטי, כחלק מרצף ומהיסטוריה, וכך הוא מקנה תחושת עוגן,

המשכיות ושייכות להקשר רחב יותר מהקיום הפרטי. בהקשר זה,

נמצאו כמועילות בתהליך טיפולי, הן פרטני והן קבוצתי: עבודה על

) שמאפשרות רפלקציה,

life review

סיפורי חיים או סקירת חיים (

העלאת תובנות, הבנה עצמית וזיהוי של נקודות מפנה, בחירות,

Breitbar & Masterson

, 2016;(

ערכים, כוחות ומקורות משמעות

Routledge et al., 2016; Staudinger, 2001

מטפל מודע ורגיש לסוגיות של משמעות

מסוגל לסייע למטופליו לגבש הבנה

רפלקטיבית מעמיקה יותר ביחס לעצמם

ולמצבם, לחדד תובנות ולתמוך בהם

בתהליך הבירור הפנימי של ערכים

וכוחות לצד עשייה משמעותית וחיבור

לחיים ולמטרות בעלות ערך עבורם

- המרכיב השני מהווה את המרכיב המוטיבציוני

תכלית ומטרה

שמקנה תחושת מטרה, כיוון, הנעה ותכלית. אחת האמרות

המפורסמות של הפילוסוף ניטשה, "כשיש לשם מה, כל איך

אפשרי", משקפת את ההבנה, שתוקפה במחקרים מגוונים, שללא

כיוון או מטרה משמעותית, אין טעם והנעה לפעול. כאשר יש לאדם

מטרה משמעותית שמניעה אותו, כשברורה לו תכלית מעשיו, הוא

מסוגל לשאת תסכול, מאמץ ואתגר. מחויבות פנימית למטרה שיש

לה משמעות אישית עבור האדם מחזקת את ההערכה העצמית

Сantor

ומספקת תחושת מסוגלות עצמית ושליטה בחיים (,

), מאפשרת מענה על הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים

1990

ביותר שלנו כצורך באוטונומיה, מסוגלות עצמית ותחושת שייכות

) ומעלה את רמות הרווחה הנפשית,

Kasser & Ryan, 1993

(

Ryff

החיוניות והתרומה לטובת משהו גדול יותר מהעצמי הפרטי (

& Singer, 1998

- המרכיב השלישי הוא מרכיב קיומי ורגשי

תחושת ערך

שמתייחס לתחושה של האדם שקיומו בעל ערך וחשיבות

). תחושת ערך ונראות כרוכות

George &

Park

2016

(

בנוכחות אקטיבית ובביטוי עצמי במעגל זיקה נתון כגון

משפחה, קהילה או כיתה. במצב של חוסר ערך, האדם חש

שמאמציו אינם נראים ואינם ראויים, והדבר מוביל לתחושת

ניתוק וניכור, ובמקרים קיצוניים אף לביטויי אלימות או בעיות

התנהגות המעידות פעמים רבות על הצורך, ואף הזעקה,

האנושי להדהוד, לערך ולמשמעות שאינם מקבלים ביטוי.

מבחינה התפתחותית, החיפוש אחר משמעות אישית הוא כוח

Fry

1998

מניע רב עוצמה בגיבוש הזהות של ילדים ומתבגרים (

ההכרה בחשיבותה של תחושת משמעות בחיים להתפתחות

מיטבית בולטת על רקע ממצאים רבים המדגישים את תרומתה

כגורם הגנה המאפשר התמודדות טובה יותר עם גורמי לחץ

וחשיפה לגורמי סיכון כמו למשל בהקשר של אלימות, חומרים

), וכמשאב מגן

Brassai et al., 2011

ממכרים ונטילת סיכונים (

Shoshani & Russo

) ולרווחה נפשית (-

Damon, 2008

לחוסן (

). באופן ספציפי נמצא כי תחושת משמעות עשויה

Netzer, 2017

לשמש כמעין מצפן פנימי לגיבוש זהות יציבה ולניווט חייהם של

מתבגרים ומבוגרים צעירים להבנת העולם סביבם, כמרכיב

מפתח לנטילת אחריות, מוטיבציה פנימית, מסוגלות אקדמית,

Bronk & Mangan, 2016; Damon,

התמדה והישגים לימודיים (

). גם ביחס לגילאי הבגרות והזקנה, ספרות מחקרית ענפה

2008

מצביעה על כך שתחושת משמעות חזקה קשורה בבריאות טובה

Boyle et al., 2009; Krause, 2009

יותר וחיים ארוכים יותר (

וכן בהתמודדות מוצלחת יותר עם סוגיות הכרוכות במחצית

Shao et

השנייה של החיים כגון אירועי חיים מאתגרים וחולי פיזי (

Ryff et al., 2016

) ורווחה נפשית גבוהה יותר (

al., 2014

טיפול ממוקד משמעות

מחקרים מראים כי מטפל מודע ורגיש לסוגיות של משמעות

מסוגל לסייע למטופליו לגבש הבנה רפלקטיבית מעמיקה יותר