21 / 68
פסיכואקטואליה
21
ואמונה), וחיצוניים (משפחה, חברים), היא עשויה לשמש כגורם
.)
Csabonyi et al., 2020
מגן מפני פיתוח דפוסים התמכרותיים (
רעיון זה הודגם בצורה מעניינת בניסוי שנערך דווקא בחולדות
על ידי החוקר הקנדי אלכסנדר ברוס בשנות השבעים של המאה
R
(Rat Park Study
הקודמת, וזכה לכינוי "ניסוי פארק החולדות" )
. כאשר הניחברוסחולדותב"פארק" שסיפק
)
(
Gage et al., 2019)
9
להן חיי חברה, עניין ופעילות באמצעות מתקני שעשועים במרחב,
הוא הראה כי החולדות נטו פחות לפתח התמכרות למורפיום
בהשוואה לחולדות ששהו באופן מבודד בכלוב קטן ונעדר
גירויים. ממצאים אלו שוחזרו גם כאשר הונחו בפארק חולדות
שכבר פיתחו התמכרות בעבר. ברוס הסיק מהניסוי כי התנאים
הסביבתיים והחברתיים הם בעלי השפעה מכרעת על פיתוח
התמכרות. בהמשך, פעל ברוס לקדם תפיסה חברתית התומכת
במכורים ויוצרת להם חיבורים מיטיבים ומשמעותיים לסביבתם,
.)
Alexander
,
2012
מקדמת את הכוחות שלהם ומשקמת אותם (
שינויים שמתרחשים במערכת התגמול
במוח בתקופת ההתבגרות מקשים על
יכולתם של בני נוער לווסת דחפים ורגשות
למרות הביקורות המתודולוגיות שספג הניסוי לאורך השנים, ועל
אף הרדוקציה שבאנלוגיה בין חולדות לבני אדם בכל הקשור
לתפיסת המשמעות בחיים, אני סבור כי ניסוי "פארק החולדות"
מדגים עיקרון חשוב בהתמכרות גם של בני אדם - התמכרות
היא לא רק סיפור של החומר הממכר, אלא גם סיפור של כישלון
רשת המשמעות של המכור. בהיעדר היכולת לרקום מערכות
יחסים משמעותיות של הפרט עם אחרים או עם היבטים שונים
בעצמו, הוא עלול לנסות לחפש מערכת יחסים מפצה עם
מושא התמכרות. מערכת יחסים זו עם מושא ההתמכרות איננה
אדפטיבית והיא אף הרסנית, אך היא עשויה לספק לו באופן
מדומה כמה מההיבטים החשובים ביותר של משמעות בחיים
- תחושת עקביות (כהתנהגות חזרתית שאינה מגיעה למיצוי),
מחויבות (חיפוש והתעסקות בלתי פוסקת בחומר הממכר)
ו"התמודדות" נוכח אירועים שליליים (באמצעות בריחה לעונג)
). לעומת זאת, במובנה החיובי,
Martela &
Steger, 2016
(
משמעות בחיים עשויה לשמש כמבנה פסיכולוגי חשוב ביותר
המהווה גורם מגן מפני התמכרות. המאמר הנוכחי יציג שלוש
דרכים שבאמצעותן היא עושה זאת. הדרך הראשונה היא יצירת
רשת של חיבורים המעניקים למתבגר תחושת רציפות ושייכות.
הדרך השנייה היא ברתימת כוחותיו ומשאביו הפסיכולוגיים של
הפרט לעבר מטרות בעלות ערך עבורו. והדרך השלישית היא
היותה של המשמעות מסגרת מארגנת שבכוחה למתן השפעה
של אירועים שליליים.
לבנות רשת של משמעות
תחושת משמעות בחיים מוגדרת כמערכת של אמונות, ערכים
ויעדים שמעניקים לפרט מטרה, קוהרנטיות, ערך לקיום והצדקה
להתנהגותו. ככל שהאדם מרגיש שהוא מוצא את מקומו בתוך
מערכת ההקשרים של חייו, הסביבה והתרבות שהוא חי בה, כך
הוא מרגיש בעל משמעות חזקה יותר, ולפיכך גם שייך ומחובר
). לפי תאוריית "שימור המשמעות"
Steger et al., 2009
יותר (
) אנשים נותנים כל העת
Meaning Maintenance Model
(
משמעות לעולם סביבם עקב הצורך שלהם להרגיש כי הם חיים
בעולם בעל אחידות סימבולית שבו הדברים קשורים זה לזה
). בהקשר זה, מושגת תחושת המשמעות
Heine et al., 2006
(
באמצעות בניית חיבורים בין ייצוגים שונים בתוך העצמי, וכן על
ידי חיבורים בין העצמי לבין אובייקטים בסביבה המשפחתית,
החברתית והתרבותית. רשת של משמעות שמחברת באופן
אינטגרטיבי בין ערכים, אמונות, מטרות ומערכות יחסים מביאה
בסופו של דבר להישג חשוב - תחושת רציפות, המשכיות
). ככל שמתקיימים חיבורים
Antonovsky, 1987
ועקביות בחיים (
מיטיבים חזקים יותר בין הפרט לבין סביבתו, כך רשת המשמעות
שלו עשירה יותר ומספקת לו תחושה של מעטפת עקבית, בטוחה
ומגינה.
יצירת רשת משמעות המבטיחה עקביות בתפיסת עולמו
של הפרט חשובה במיוחד בתקופת ההתבגרות. תקופה זו
), תהליך
Blos, 1979
מתאפיינת באינדיבידואציה השנייה (
שבמהלכו מתבגרים פועלים להשגת אוטונומיה פסיכולוגית.
במוקד המשימה ההתפתחותית של תקופה זו מצוי הקונפליקט
שבין הישענות על תמיכת האגו ההורי לבין השאיפה לעצמאות
והגדרת זהות. בתוך כך, המתבגר מתרחק באופן הדרגתי
מתלותו בהוריו ומתרחשת התרופפות של קשרי האובייקט
הילדותיים. ניתן להתבונן על התרופפות זו כעל החלשת הזיקה
של הנער אל חלק מהמערכות החשובות בחייו שהעניקו לו עד
כה תחושה של שייכות, משמעות ועקביות. במקום זאת, בתהליך
ארוך ומורכב, מתבגרים תרים אחר אובייקטים אחרים שיכולים
למלא את מקומם של הוריהם. אובייקטים אלו עשויים להיות
ערכיים (למשל לראות באיכות הסביבה ערך חשוב), אישיים
(למשל פיתוח משיכה לנגינה בגיטרה), או חברתיים (באמצעות
פיתוח קשרי אובייקט בוגרים עם קבוצת השווים). מטבע הדברים,
תהליך חיפוש זה כרוך לא פעם בתחושות של בלבול וריקנות,
משל היו המתבגרים נוודים שעזבו את מולדתם הישנה אך עדיין