פסיכואקטואליה - יולי 2020

20 / 68

2020 יולי
20
משמעות בחיים כגורם מגן מפני
התמכרות בקרב בני נוער
ירון סלע
ד"ר ירון סלעהואפסיכולוג קליני, עמיתמחקרבמרכז הבינתחומי, הרצליה, מטפלבקליניקהפרטית, חוקרבתחוםהפסיכולוגיהשלהמרחבהדיגיטלי והתמכרות
YaronSela.com מסכים.
בתקופת ההתבגרות מתרחשים באופן טבעי תהליכי חיפוש
וחקירה הנובעים מתוך השאיפה לנפרדות, לאוטונומיה ולגיבוש
זהות אינדיבידואלית ועצמאית. מתבגרים מתנסים במגוון רחב של
התנסויות וחוויות שבמסגרתן הם מפתחים מערכות של אמונות
וערכים שחשובים להם ולומדים להכיר את עצמם בהקשרים
שונים. לרוב, תהליך החקירה מביא לאורך זמן לתחושה של
מציאת "מקומי בעולם", וממנה מתגבשת גם תשתית פסיכולוגית
). בתוך Crocetti, 2017; Marcia, 1966בוגרת של ערך עצמי (
כך, חלק מבני הנוער מתנסים גם בשימוש בחומרים שונים, ובהם
אלכוהול, סיגריות וסמים (בעיקר מריחואנה). מרבית בני הנוער
המתנסים בחומרים אלו לא יפתחו תלות או התמכרות, ועבורם
השימוש בחומרים תהיה עוד התנסות מתוך מנעד רחב של
מבני 15%־התנסויות וחוויות. יחד עם זאת, מחקרים מראים כי כ
הנוער משתמשים לרעה באלכוהול או בסמים, עד כדי פגיעה
משמעותית בתפקודם הכרוכה בנזקים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים
). לצד השימוש בחומרים, גם Gray & Squeglia, 2018(
התנהגויות שחוזרות באופן כפייתי, עם יכולת נמוכה של
הנער לשלוט בהן, עלולות להיות דומות בהופעתן ובהשפעתן
להתמכרות לחומרים, בדגש על שימוש בעייתי במסכים
.)Cerniglia et al., 2017(
המהלך ההתמכרותי מתחיל לעיתים קרובות בהתנסויות
ראשוניות מהנות עם תגמול מיידי. עם הזמן, מתפתח במתבגר
צורך גבוה בחומר או בהתנהגות על מנת להשיג עונג או רגיעה,
ובמקרים קיצוניים, מערך חייו של המתבגר הופך להיות סובב
Doubeni et al. סביב השימוש התכוף במושא ההתמכרות (,
). כך, נוצרת תלות נרכשת (נפשית, ולעיתים גם גופנית) 2010
בין המתבגר לבין מושא ההתמכרות, וניתן לזהות כרסום במידת
המעורבות שלו במשימות ההתפתחויות תואמות־הגיל, ובראשן
תפקודו הלימודי והחברתי. ככל שמעורבותו הנורמטיבית פוחתת,
מתרחשת גםפגיעה במצב הרוח, והמתבגר מרגיש ניתוק, בדידות,
ועצבות שניזונות גם מתחושתו הפנימית (לעיתים קרובות הבלתי
מדוברת) שהוא איבד במידה ניכרת את השליטה על סדר יומו.
שינויים שמתרחשים במערכת התגמול במוח בתקופת
ההתבגרות מקשים על יכולתם של בני נוער לווסת דחפים
ורגשות. לפיכך, בני הנוער נחשבים לקבוצה מועדת לקחת
חלק בהתנהגויות מסוכנות בכלל, ובפיתוח התמכרויות בפרט
). לצד שינויים נוירולוגיים אופייניים Shulman et al., 2016(
לגיל, קיימים גם גורמי סיכון ספציפיים שניתן לחלקם לשני
סוגים. הראשון הינו פרה־דיספוזיציה גנטית המגבירה את הסיכון
.)Tawa et al., 2016להפיכתה של התנסות בחומר להתמכרות (
הסוג השני הינו סביבה דלה או פוגענית המתאפיינת בלכידות
משפחתית נמוכה, נוכחות הורית לקויה, סביבה חברתית
שמעודדת שימוש בחומרים וכן חשיפה לגורמי מתח ולאירועים
). אך נדמה כי גורמי הסיכון הללו Hoffmann, 2017טראומטיים (
מספרים רק חלק מהתמונה שעלולה להביא לפגיעות גבוהה
יותר של חלק מבני הנוער להתמכרות.
החולדה מחפשת משמעות
), אבי הלוגותרפיה, טען כי ללא Frankl, 1959ויקטור פראנקל (
תחושה חזקה של משמעות בחיים, ובהיעדר חתירה לעבר יעדים
שעולים בקנה אחד עם מערכת האמונות של הפרט, אזי האדם
עלול לחוות משבר קיומי עמוק. תחושות של ריקנות, בלבול
וחוסר תוחלת עלולות לגרום לפיתוח דפוסים התמכרותיים,
כאמצעי בריחה מן הריק הקיומי. לעומת זאת, כאשר לפרט ישנה
רשת משמעות איתנה המבטאת יחסים קונסטרוקטיביים מול
אובייקטים פנימיים (תחושה של מטרה, מערכת מנחה של ערכים