16 / 68
2020
יולי
16
ביחס לעצמם ולמצבם, לחדד תובנות ולתמוך בהם בתהליך
הבירור הפנימי של ערכים וכוחות לצד עשייה משמעותית וחיבור
לחיים ולמטרות בעלות ערך עבורם. באופן ספציפי נמצא למשל כי
מטפלים בעלי הכשרה הקשורה לטיפול הנוגע במשמעות בחיים
נטו לעסוק בנושא זה יותר בטיפולים על שלביהם השונים ולמצוא
תחום זה כבעל ערך רב יותר למטופליהם ולתהליך ההחלמה (ראו
). תפקידו של המטפל בהקשר זה
Hill et al., 2015, 2017
למשל,
הוא תובעני: הוא נדרש להמשיג את חוויותיו של המטופל, להיות
בעל ידע וכישורים לסייע לו, להיות מודע לרגשותיו ותגובותיו,
ולזהות מתי ואיך להפנות את המטופל הלאה או לסיים את
הטיפול. במבט־על ניתן לומר שעל אף שכל הגישות הטיפוליות
עוסקות במשמעות בדרך זו או אחרת, ההתייחסות לנושא במפת
הפסיכותרפיה אינה אחידה. בשל קוצר היריעה, במאמר זה
תיסקרנה כמה גישות בולטות בזיקה לנושא זה.
, הציע שמה שאנו מבנים כמשמעותי
הפסיכואנליזה
פרויד, אבי
או בעל ערך נקבע על ידי גורמים מודעים ולא מודעים, ושיצירת
משמעות היא חוויה סובייקטיבית. הפסיכואנליזה חותרת להבין
את הסיבות לחסמים או עכבות שמקשים על התשוקה ליצור
או לבחור ולהשלים פעילויות שמקדמות משמעות אישית. כיצד
אנו יכולים להגשים את המאוויים שלנו בחיי "האהבה והעבודה",
ולווסת את החרדה הבלתי נמנעת והתסכול הנובע מהמרדף
אחר מה שחשוב לנו? פסיכואנליטיקאים מסייעים לאנשים
לגלות ולבחון איך היחסים הממשיים והמדומיינים עם אחרים
מעצבים את אישיותם, מטרותיהם, ערכיהם, העכבות שלהם,
וגם תחושת חירות הבחירה שלהם. לחשוף את הפנטזיות הלא
מודעות שלהם והקונפליקטים ולהרחיב את משמעותם, הוא
היבט אחד של העבודה האנליטית אשר מאפשר לאנשים לקחת
את החיים שלהם באופן עמוק יותר וחופשי ולכן משמעותי, כך
שהלא ידוע והעמום יוכל להיחוות לא רק כמאיים ומסוכן אלא
). על אף התייחסות
1930 ,
גם כמקור להזדמנות וצמיחה (פרויד
עקיפה זו למקום המשמעות בחוויית המטופל, פרויד דוחה את
העיסוק במשמעות החיים באופן מפורש: "ברגע שאדם שואל
על המשמעות והערך של החיים, הוא חולה, כי באופן אובייקטיבי,
אין לאף אחד מהם קיום; כשאדם שואל את השאלה הזו הוא רק
מודה בקיומו של מאגר ליבידו לא מסופק שמשהו אחר צריך
Freud, 1960
לקרות לו, מין תסיסה שמובילה לעצב ולדיכאון" (;
). עמדה זו משקפת במעט את מקום העיסוק במשמעות
p. 436
בתפיסות פסיכותרפויטיות מסורתיות, אשר התייחסו אליה לרוב
כלא רלוונטית, כתסמין פסיכופתולוגי, הטיה קוגניטיבית או מנגנון
). על רקע התפתחויות והרחבת החשיבה
Vos, 2017
הגנה (
Russo-Netzer et al.,
הקלינית והמחקר האמפירי (להרחבה ראו
), עלה והתרחב העיסוק בנושא המשמעות והחלו להתפתח
2016
פרקטיקות טיפוליות העוסקות בו במישרין.
כאשר יש לאדם מטרה משמעותית
שמניעה אותו, כשברורה לו תכלית
מעשיו, הוא מסוגל לשאת תסכול, מאמץ
ואתגר
(טיפול באמצעות משמעות) שהגה הפסיכיאטר
הלוגותרפיה
גישת
והנוירולוג ויקטור פראנקל היא הגישה המרכזית הקושרת בין
פסיכותרפיה ומשמעות בחיים ומציעה רעיון שונה בתכלית
בדבר ההתפתחות האנושית, המטרות האנושיות ומבנה נפש
האדם. בעוד שקודמיו בזרם הווינאי, פרויד ואדלר, ראו בשאיפה
לעונג ולעוצמה (בהתאמה) ככוח המניע המרכזי, פראנקל טען כי
השאיפה האנושית למטרה ולמשמעות היא הכוח המניע הבסיסי,
ושאר השאיפות יכולות להיתפס יותר כאמצעי למטרה. הוא מציע
הבחנה משלימה בין דחפים (כגון המיני או התוקפני) הדוחפים את
האדם "מלמטה" לבין משמעות (והערכים כחלק ממנה) כמושכים
אותו כלפי "מעלה". כך למשל, הוא טוען כי על המטפל להיזהר
שלא להגדיר שאלות באשר למשמעות חייו של המטופל במונחים
פתולוגיים של מחלה נפשית אלא כסימן הבטוח ביותר של היותו
אנושי. גם כאשר החיפוש אחר משמעות מתוסכל, הוא לא יכול
להיחשב כסמן של חולי אלא כאתגר שיש להתמודד איתו ולצמוח
.)
Frankl, 1973
ממנו (
), ניתן למצוא משמעות
Frankl, 1969
לפי הלוגותרפיה (
בשלושה נתיבים מרכזיים: יצירה - מעורבות בעשייה, יצירה,
נתינה, עבודה שמהווה ביטוי לייחודיות ול"עקבות" או לחותם
שלנו בעולם; חוויה - של יופי, אומנות, טבע, מערכות יחסים
משמעותיות; נקיטת עמדה - כיצד אנחנו מתייחסים ומגיבים
למה שקורה לנו, במיוחד כלפי הדברים שאין ביכולתנו לשנות.
העמדה שלנו חשובה במיוחד במצבי משבר, אתגר וסבל.
בנסיבות אלו האדם מסוגל למצוא משמעות לחייו בזכות
העמדה או הגישה שבה הוא נוקט. תהליך זה, שלעיתים דורש
זמן ועיבוד, עשוי להוליד תובנות חדשות והזדמנויות להתפתח
ולגלות משמעות חדשה ואף לצמוח ממנה, או במילים אחרות,
להפוך טרגדיה אישית לניצחון אנושי. שלושת הנתיבים האלו
משקפים את יכולתו הייחודית של האדם לחרוג מעל ומעבר
) ולהניע אותו לקראת מטרה
self-transcendence
לעצמו (
בעלת ערך שאינה הוא עצמו. פראנקל וממשיכי דרכו הציעו
כלים וטכניקות ספציפיות שעשויות לסייע לאיש המקצוע
בתהליך הטיפולי כגון דה־רפלקסיה, התכווננות פרדוקסלית,
). רובן
Graber
,
2004
שינוי עמדות ותשאול סוקרטי (ראו למשל