22 / 68
2020
יולי
22
תרים אחר ארץ חדשה להיקשר אליה. בתוך תקופה זו של נדודים
והתנסויות, קיימת חשיבות מרובה ליצירת תשתית של משמעות
ועקביות משום שהיא מעניקה למתבגר תחושה שהעולם שלו
.)
Moksnes et al., 2014
מובנה וניתן לניבוי (
התמכרות היא לא רק סיפור של החומר
הממכר, אלא גם סיפור של כישלון רשת
המשמעות של המכור
עם זאת, כאשר קשרי האובייקט של המתבגר מתאפיינים
ברמה גבוהה של תלות וברמה נמוכה של נפרדות, קשה לו יותר
לבסס את המרחב האוטונומי שלו. על רקע זה, ניתן להתבונן על
התמכרות כתהליך שבו מתפתחים יחסי אובייקט תלותיים בין
המתבגר לבין מושא ההתמכרות מתוך ניסיון ליצור משמעות
Graham & Glickauf
או לפצות על רשת משמעות שכשלה (-
). מושא ההתמכרות מהווה מעין תחליף לתלות
Hughes, 1992
באובייקטים ההוריים. באופן דומה לקשר המוקדם עם ההורה,
גם הקשר בין המתבגר למושא ההתמכרות מתאפיין במשאלה
לאיחוד סימביוטי. תהליך כזה מכונה "פסאודו־ספרציה" מכיוון
שלמראית עין המתבגר יוצא לעצמאות ומתנתק מסביבתו, אבל
בעצם, הוא מפתח תלות חדשה־ישנה במושא ההתמכרות.
בהשאלה מגישת יחסי האובייקט, ניתן לטעון כי זיקה תלותית
במושא ההתמכרות מעניקה תחושה של "פסאודו־משמעות",
כלומר תחושה שהעיסוק הקוגניטיבי והרגשי סביב השגת
החומר הממכר והשימוש בו "ממלאים" את חיי המתבגר ומעניקים
לו מערכת מאורגנת וקוהרנטית. ארגון עולמו של המתבגר
סביב ההתמכרות, מצמצם את מעורבותו בתחומים שבהם הוא
מתקשה לשאת אי־ודאות (למשל מקומו החברתי) או חוסר
ידיעה (למשל תפקודו האקדמי), ותורם, כביכול, לתחושה
שהעולם שלו ניתן לניבוי.
ההתמכרות מספקת גם יציבות מדומה בתחושת הערך העצמי.
כאשר העצמי של המתבגר הוא שברירי, חלש ובעל מקורות
תמיכה מדולדלים, ניסיונות של המתבגר ליצירת קשרים עם
אובייקטים שעשויים לספק משמעות עלולים להיחוות כאיום
מפני דחייה אפשרית וכישלון. תחת זאת, פיתוח ערך עצמי סביב
מושא התמכרות ש"מקבל" את המתבגר כפי שהוא, מספק
תחושה מדומה של ביטחון, רוגע וערך עצמי. בכך הופך מושא
ההתמכרות (למשל משחק רשת לנער צעיר) למווסת של ערך
עצמי ולמספק צרכים נרקיסיסטיים כגון תיקוף להיותו מושלם
ונערץ (בכך שהוא מצטיין במשחק), או יכולת להידמות לייצוגים
אידיאליים של העצמי (למשל כוכבי יוטיוב של המשחק עם מאות
), ניתן
Kohut, 1977
אלפי עוקבים). בהשראת גישתו של קוהוט (
לטעון שמאחר שיכולת הוויסות של תחושת הערך שניתנה על ידי
ההורה מתבססת במהלך תסכול אופטימלי בשל היעדר זמינותו
המלאה והפנמתו ההדרגתית לאורך זמן, הסם הזמין תמיד אינו
מאפשר תסכול זה, מונע מתהליך זה להתרחש ולפיכך מנציח
את התלות בו. אם כן, הקושי של המתבגר לבנות רשת משמעות
הבנויה מיחסי אובייקט עם דרגת נפרדות מספקת המקנה
תחושת עקביות, ביטחון וערך עצמי, וגם אוטונומיה ותחושת
עצמאות, עלול להביא את המתבגר לכדי פיתוח תלות במושאי
התמכרות.
מושא ההתמכרות מהווה מעין תחליף
לתלות באובייקטים ההוריים. באופן דומה
לקשר המוקדם עם ההורה, גם הקשר בין
המתבגר למושא ההתמכרות מתאפיין
במשאלה לאיחוד סימביוטי
לבנות מערכת מטרות
אחד ההיבטים החשובים ביותר של המשמעות הוא שהיא
משמשת לאדם מצפן, ומסייעת לו למקד את כוחותיו והמשאבים
Martela &
הפסיכולוגיים שלו להשגת מטרות שחשובות לו (
). המסע של הפרט לעבר מטרות בעלות ערך
Steger, 2016
עבורו רותם את כוחותיו הנפשיים בתוך מסגרת ברורה, ובכך
מונע "בזבוז" של משאבים על פעילויות והתנהגויות שאינן
פרודוקטיביות. היכולת לבנות תמונה ברורה של מערך המטרות
ולחתור אליהן חשובה בגיבוש אוריינטציית עתיד, המוגדרת
כמידה שבה המתבגר חושב על עתידו, מצפה לו ומתכנן את
). הצבת מטרות
Johnson et al., 2014
צעדיו בדרך להגשמתו (
ופיתוח אוריינטציית עתיד חשובים במיוחד בתקופת ההתבגרות,
כאשר המתבגר חש, אולי בפעם הראשונה בחייו, שהוא־הוא
האחראי לעתידו, וכי לבחירותיו האישיות, הלימודיות והחברתיות
) טען
Erikson, 1968
יש השלכות ממשיות על חייו. אריקסון (
כי זהותו העצמית של המתבגר מתגבשת סביב מחויבותו
למטרות עתידיות והחתירה הנחושה שלו להגשמתן. לפיכך,
תהליך גיבוש הזהות כרוך בפיתוח תחושה של משמעות בחיים
בתקופת ההתבגרות. ככל שהמתבגר מבין יותר לאן מועדות
פניו, כך מתחזקים אצלו מוקד השליטה הפנימי ותחושת היותו