28 / 68
2020
יולי
28
את קבלת ההחלטות הללו, על אף החרדה הקיומית הכרוכה בהן,
זהו האומץ.
אומץ, אומץ ואומץ
האגדה מספרת כי כאשר נשאל פעם מהם שלושת הדברים
הנחוצים עבור אנליזה, ענה פרויד: "אומץ, אומץ ואומץ" (אצל
.)
Sherman, 1995
תרגום של תובנה לפעולה מצריך לא רק עיבוד של העברות
.)
Jacobs, 2008
והתנגדויות אלא גם אומץ רב מצד המטופל (
בייחוד אם כתוצאה מהידע המעמיק שנרכש לגבי העצמי כתוצאה
מהאנליזה מתבקשים שינויים חברתיים משמעותיים, למשל
בסטטוס הזוגי, בתחום התעסוקתי או באוריינטציה המינית.
) סבר ששינוי הוא רגע של קטסטרופה, ושהתמודדות
2018(
ביון
עם קטסטרופה היא היבט אינטגרלי של צמיחה נפשית. השריון
שאיתו מטופלים מגיעים לטיפול נבנה במשך שנים רבות, והוא
שימש להם להגנה עצמית במחיר של התכחשות והתרחקות
מרגשותיהם האותנטיים. בטיפול אנחנו מנסים להסיר את השריון
או להפוך אותו לקל יותר, גמיש יותר, בניסיון לאפשר לגרעין
העצמי של המטופל להתגלות. אך לעיתים קרובות המטופל
מבועת מהתהליך, והתחושות והעמדות החדשות מעוררות בו
חרדה. מבחינתם של מטופלים רבים הזהות החדשה, העולה
ומתגבשת, מאיימת על הישרדותם.
מבחינת הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית
הבחירה בעבר מביאה... להצטברות של
אשמה קיומית או לכאב על כך שלא הצלחנו
לחיות אתהחיים באופן מלא יותר
, אומץ באנגלית, הוא בלטינית. המילה
courage
המקור למילה
פירושה לב (ואולי לכן בעברית מדברים על "אומץ לב"), ועל
cor
היא "העמדה או התגובה של פנייה או
courage
פי מילון ובסטר
התמודדות עם כל דבר המזוהה כמסוכן, קשה או כואב, במקום
, תרגום שלי).
Prince
,
1984
לסגת ממנו" (
על פי קוהוט, אומץ לב הוא "יכולתו של אדם להעז אל מול המוות
ולשאת אבדון ובלבד שלא יבגוד בגרעין הווייתו הפסיכולוגית,
). יהיו תקופות, או
35 '
, עמ
1985 ,
כלומר באידיאלים שלו" (קוהוט
לפחות רגעים, בחייו של כל אדם, שבהם הוא ייעשה ער לכמיהה
"שאינה מתייחסת להשגת הפורקן המענג של משאלות־דחף
אלא לדחף המחייב לממש את התוכנית... של העצמי הגרעיני
.)66 '
, עמ
1985 ,
שלו" (קוהוט
) מכנה אותם חוויות
2009(
מה הם אותם רגעים? יאלום
יקיצה. אלו חוויות דוחקות המעוררות אדם ושולפות אותו מתוך
המצב היומיומי אל המצב האונטולוגי, המצב שבו הוא נעשה
מודע להיותו. הרבה פעמים חוויות כאלו הן חוויות מסוכנות או
טראומטיות, אבל לעיתים הן עשויים להיות גם ציוני דרך חשובים
בחיים כמו ימי הולדת עגולים או יציאה לגמלאות. ובעוד שלעיתים
כחוויות משנות חיים,
near-death experiences
נהוג לדבר על
, כנקודות
near
-
life experiences
אני חושב על חוויות היקיצה כ־
בזמן שבהן אנחנו מביטים מקרוב על החיים ותוהים עליהם.
), נותר נאמן
1985(
על כל פנים, האדם האמיץ, אליבא דקוהוט
לעצמי הגרעיני שלו, אותו עצמי הממוקם באופן המרכזי ביותר
בנפש. אמיצי הלב, הוא טוען, מזהים את העצמי הגרעיני שלהם,
עומדים מול נטייתם להתכחש לו ובסופו של דבר מחליטים
להתאים את עמדותיהם ופעולותיהם לתוכניתו הבסיסית, למרות
ספקות מבפנים ואיומים ופיתויים מן החוץ.
) סבר שאומץ קשור ביכולת לשאת
Akhtar
,
2013
אקטאר (
קשיים מבלי להירתע, ביכולת להעז ולחדש, ולעשות את מה
שדרוש מבלי להתייחס להשלכות המבהילות. הוא מדגיש שאומץ
אינו מילה נרדפת לחוסר פחד. האדם האמיץ יודע שלפעולותיו
עשויות להיות השלכות שליליות: הפסד כספי, בידוד חברתי,
עונש פיזי וכיוצא בזה, ולמרות זאת הוא בוחר להסתכן. לא קל
לאתר את המקורות ההתפתחותיים לאומץ אך ניתן לומר שהוא
נובע ממספר מקורות שכוללים תכונות תורשתיות, הפנמות
אבהיות ואימהיות, עיבוד בילדות של חרדות מוקדמות באמצעות
משחקים וחיפוש אחר ריגושים, והזדהות עם דמויות היסטוריות
ותרבותיות חשובות.
) הוא הנכונות
Haitch, 1995
המבחן לאומץ על פי אריסטו (
להקריב את הביטחון. האומץ לשנות משמעו בעצם נכונות לוותר
על הביטחון שמקנה הסטטוס־קוו ולקפוץ לתוך המים הקרים,
העמוקים, של האי־ודאות.
אומץ בטיפול
בטיפול הפסיכואנליטי המטפל מתמודד כל הזמן עם מצבים
שדורשים אומץ, סיטואציות שתובעות תגובות חיות ונמרצות אל
מול סכנה פסיכולוגית מבלי להתחמק. לפי איריס לרמן שורצמן
) המודל האינטרסובייקטיבי לא מאפשר לנו עוד להניח
2003(
שכמטפלים אנחנו משפיעים רק על העולם הפנימי של מטופלינו
ובכך משחררים אותם לעשות את בחירותיהם החופשיות בעולם
החיצוני. היא מציינת כי כשאנו מתאמצים להימנע ממעורבות
בכדי לא להשפיע על התהליך הטיפולי, אנחנו עלולים לתרום
לכך שהמטופל יחמיץ הזדמנויות שלא יחזרו.
ההבחנה בין עולם פנימי לחיצוני גוררת אשליה נפוצה שהטיפול