52 / 70
2020
ינואר
52
הן מתוך הרגל, האם קיימות הימנעויות בעקבות התסמונת (למשל
הימנעות ממפגשים חברתיים או הימנעות מנסיעות בתחבורה
ציבורית), מהן הדאגות המלוות את התסמונת והאם יש ציפייה
להקלה בעתיד.
. טיפול קוגניטיבי־התנהגותי בתסמונת המעי הרגיש
3
בשבועות הראשונים לטיפול המטופלים מתבקשים להשתמש
ביומן מעקב שבועי ולתעד את התסמינים, את חומרתם ואת
הסיטואציות שעוררו אותם. המטופלים מתבקשים לרשום את
הסיטואציות שבהן תסמיני תסמונת המעי הרגיש התעוררו ואת
מחשבותיהם והתנהגותם הקשורה לתסמינים אלו. בעזרת
יומן המעקב השבועי אפשר, לאחר מכן, לבחון תמות מרכזיות,
התנהגויות ומחשבות חוזרות לא אדפטיביות הקשורות למאפייני
המטופל. יומן המעקב מסייע בהבנת דפוסי החשיבה שאינם
אדפטיביים המשמרים את התסמונת כגון "חייבים לרוקן את
המעיים כל בוקר ואם איני מצליח בכך אז משהו לא תקין אצלי",
"אני חייב להיפטר מכל הצואה שבגופי", "אם אני מרגיש אי־נוחות
בבטן אני חייב להתפנות" ועוד. עלינו לאתגר את דפוסי החשיבה
הללו של המטופל ולהציע אלטרנטיבות חשיבה שהן אדפטיביות
יותר ותואמות יותר את המציאות.
ננסה גם לסייע למטופל להציב מטרות, לשנות דפוסי התנהגות
שהשתמרו הנוגעים להרגלי השירותים (כגון ביקור בשירותים
לפני כל יציאה מהבית), להפחית הימנעויות ולבצע חשיפה
הדרגתית למצבי חיים נורמטיביים שמהם החלה נסיגה בעקבות
תסמונת המעי הרגיש (כגון הימנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית
ועידוד להשתלבות בפעילויות חברתיות).
טכניקות הרפיה ושליטה עצמית כגון
Mindfulness
היפנוזה, ביופידבק ו־
נחקרו בעבר ונמצאו כיעילות בהפחתת
התסמינים ובחיזוק תחושת השליטה
העצמית של המטופלים
. לימוד טכניקות של הרפיה ושליטה בתסמינים
4
אחת ההנחות המרכזיות בתסמונת המעי הרגיש היא כי גורמים
גנטיים, סביבתיים ורגשיים המשפיעים על ציר מוח־מעי מובילים
לרגישות יתר של מערכת העיכול ומביאים לסף תחושה נמוך כך
שגירויים קטנים שבדרך כלל אינם מגיעים למודעות אצל אנשים
ללא התסמונת, נחווים בצורה עוצמתית באוכלוסייה הסובלת
מתסמונת המעי הרגיש. חשוב להסביר למטופלים כי נטייתם
להגביר קשב למערכת העיכול וציפיותיהם לתחושות אי־נוחות
במצבים מסוימים (כגון לאחר ארוחת הצהריים) מגבירה את
הרגישות התחושתית ומעלה את הסבירות לייחוס שגוי של
גירויים טבעיים להחמרה בתסמינים.
בטיפול חשוב לאפשר למטופלים לחוות תחושות הקשורות
למערכת העיכול וללמוד להבחין בין תחושה של אי־נוחות בבטן
לבין צורך ממשי להתפנות. טכניקות הרפיה ושליטה עצמית כגון
נחקרו בעבר ונמצאו כיעילות
Mindfulness
היפנוזה, ביופידבק ו־
בהפחתת התסמינים ובחיזוק תחושת השליטה העצמית של
המטופלים.
הצגת מקרה
, סטודנטית למדעי המחשב, הגיעה לטיפול בהמלצת
25
ליאת, בת
גסטרואנטרולוג שטיפל בה מספר חודשים. בפגישתנו הראשונה
התקשתה להבין מדוע הופנתה לטיפול פסיכולוגי כיוון שהקשיים
שהציגה נראו לה כקשורים למערכת העיכול בלבד. ליאת הביעה
אכזבה מהמערכת הרפואית שלא הצליחה לסייע לה והתקשתה
להאמין שטיפול פסיכולוגי יוכל לסייע במקום שבו המערכת
הרפואית כשלה.
ליאת היא בת בכורה להוריה, מתארת את עצמה כילדה נוחה
וחברותית, תלמידה מצטיינת שעברה את מסגרות הלימוד
ללא קשיים מיוחדים. בצבא שירתה כמפקדת טירונים ונהנתה
מהתפקיד ומהשירות בבסיס מרוחק מביתה. בסיום השירות
הצבאי טיילה בארצות הברית במשך שלושה חודשים עם בן
זוגה. בחזרתה לארץ החלה לימודי מדעי המחשב באוניברסיטה.
במהלך הסמסטר הראשון ללימודים החלו התקפים של יציאות
תכופות. ליאת פנתה לרופא המשפחה שהתייחס לכך בקלות
ראש וצייד אותה בכדורים נגד שלשולים. בהמשך הסמסטר
פעמים ביום, וליאת הופנתה
10
היציאות הלכו והתגברו עד לכדי
לגסטרואנטרולוג. ליאת עברה סדרה של בדיקות: דם, צואה
וקולונוסקופיה, אך כל הבדיקות שעברה יצאו תקינות. רופא
המשפחה פטר אותה באמירה "את בחורה צעירה ובריאה, אין