50 / 70
2020
ינואר
50
כיוונית המורכבת בין המוח למעי. מערכת העצבים הבטנית
מתקשרת ישירות עם המוח דרך נתיבים עצביים רבים. מתח נפשי
בצירוף גורמים פסיכולוגיים נוספים יכולים להשפיע ישירות על
תפקוד הבטן דרך מסלולים אלו (למשל להגביר תנועתיות במעי
ולהגביר את רמת הכאב), ובכך להגביר תסמינים של תסמונת
המעי הרגיש.
מחקרים הוכיחו כי טיפול פסיכולוגי יעיל
הן בהפחתת כאב והן בשיפור תנועתיות
מערכת העיכול ושיפור איכות החיים
רגישות יתר ולחץ נפשי
רגישות ויסרלית (רגישות האיברים הפנימיים של הבטן) היא אחת
התכונות הבולטות של תסמונת המעי הרגיש. מדובר בנטייה
מוגברת לחוות כאב או אי־נוחות בבטן גם כאשר תפקוד המעיים
תקין. לחולי תסמונת המעי הרגיש סיבולת כאב נמוכה בהשוואה
לאוכלוסייה הכללית, ומערכת העצבים שלהם שולחת איתותי
כאב מוגברים גם כאשר תפקוד מערכת העיכול תקין. כתוצאה
מכך, גם הצטברות גזים נורמטיבית או התכווצות שרירים קלה
במעי יכולים להיחוות בצורת כאב רב.
דרכי העיכול רגישות מאוד להשפעות של לחץ נפשי. ללחץ
נפשי תרומה רבה לקשיים בוויסות ציר מוח־מעיים, ומחקרים
הראו כי לחץ נפשי מגביר את תסמיני תסמונת המעי הרגיש.
לחץ נפשי יכול לנבוע הן מאירועי חיים והן ממאפייני התסמונת:
פחד מכאבי בטן, פחד ממצבים חברתיים שבהם שירותים אינם
זמינים, פחד מאכילת מזון במקומות ציבוריים, פחד מרעשים
הנובעים מתנועתיות מערכת העיכול במקומות ציבוריים ועוד. כל
אלו משפיעים על תנועתיות המעי ומגבירים את תפיסת הכאב
.)
Posserud, et al., 2004
(
מצוקה נלווית בתסמונת המעי הרגיש
מהמטופלים בתסמונת המעי הרגיש מדווחים על תסמינים
50%־
כ
סובלים מפיברומיאלגיה,
65%-20% :
סומטיים ונפשיים נוספים
70%-6% ,
סובלים מתסמונת התשישות הכרונית
63%-36%
סובלים מתסמינים דיכאוניים כולל תשישות, שינה ואובדן תיאבון,
סובלים מחרדה כולל עצבנות, דאגנות והתקפי פאניקה,
50%-5%
סובלים מהפרעות טראומה כגון הפרעת דחק פוסט־
36%-8%־
ו
.)
Hausteiner-Wiehle, Henningsen, 2014
טראומטית (
הטיפול הרפואי בתסמונת המעי הרגיש
הגורמים לתסמונת המעי הרגיש אינם ידועים בוודאות והטיפול
מתמקד בניהול התסמינים יותר מאשר בניסיון להשיג ריפוי מלא.
הטיפול התרופתי יכול לכלול תרופות למניעת שלשולים, תרופות
למניעת עצירות, תרופות להפחתת כאב, תרופות נוגדות דיכאון
והמלצות לשינויים תזונתיים.
רופאים ומטופלים רבים חשים תסכול מרמת השיפור המושגת
באמצעות טיפול רפואי סטנדרטי, והדבר ככל הנראה מוביל
מטופלים רבים לחפש אחר טיפול אלטרנטיבי לתסמינים.
מן המטופלים נעזרים בשירותי
50%-20%
מחקרים הראו כי
.)
Koloski, Talley, Huskic & Boyce, 2003
רפואה משלימה (
התמודדות המטופלים עם תסמונת המעי הרגיש
מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש חשים לעיתים קרובות תסכול
בשל חוסר היכולת לצפות, למנוע או לשלוט בתסמיני התסמונת.
חוסר הוודאות בנוגע להופעת התסמינים מוביל מטופלים רבים
לבדיקה האם יש שירותים בסמוך למקום הימצאם ולתכנון מוקפד
של סדר יומם. בנוסף, קיימת תחושת חוסר שליטה, ואמירות כגון
"הבטן שלי שולטת בחיי" נפוצות.
מבחינה חברתית, מטופלים רבים חשים בידוד חברתי, גם
בהשוואה למצבים כרוניים אחרים. הדיון על הרגלי מעיים אינו
מקובל חברתית ומוביל לתחושות מבוכה אישית ולהסתרה הן
מפני קרובי משפחה וחברים ואף מפני נותני השירות במערכת
הרפואית. החשש מפני סטיגמה חברתית יכול להוביל לקשיים
ביצירת מערכות יחסים אינטימיות, להתנהגויות של הימנעות
ונסיגה ממצבים חברתיים, ולהגביר בכך עוד יותר את תחושות
.)
Halpert, 2018
הבידוד החברתי (
תפיסת הרופאים את המטופלים עם תסמונת המעי הרגיש
בהשוואה למטופליהם, הרופאים נוטים להמעיט בחומרת תסמונת
המעי הרגיש ובהשפעתה על איכות חיי המטופלים. התסמינים