51 / 70
פסיכואקטואליה
51
נתפסים כפחות רציניים ותרומתם של גורמים פסיכולוגיים
בתסמונת נתפסת כגבוהה יותר בהשוואה לתפיסת המטופלים.
רוב הרופאים מודים שהם מרגישים מתוסכלים מחולי תסמונת
המעי הרגיש בשל האבחנה הלא ודאית וחוסר היכולת לרפא את
המטופלים. בנוסף הם מגלים חוסר סובלנות לגבי חולים אלה.
מחקר הבודק עמדות של רופאי גסטרואנטרולוגיה המגיבים
לשיחות טלפון של מטופלים לאחר שעות העבודה, הוכיחו
סטנדרטים כפולים. רופאי גסטרואנטרולוגיה החשיבו שיחות
שנעשו על ידי חולים עם הפרעות תפקודיות כתסמונת המעי
הרגיש כפחות חמורות ופחות סבירות בהשוואה לשיחות טלפון
של חולים הסובלים ממחלות אורגניות. הרופאים גם דיווחו כי
הם מחבבים יותר מטופלים הסובלים מהפרעות אורגניות מאשר
חולים הסובלים ממחלות פונקציונליות כתסמונת המעי הרגיש
.)
Dalton, Drossman, Hathaway & Bangdiwala 2004
(
מטופל שלא יקבל אישוש לסבלו הגופני
הממשי יתאכזב מן הטיפול הרפואי
וימשיך לנדוד בין רופאים מומחים עד
שיקבל אישור למצוקתו הפיזית הממשית
תפיסת המטופלים את הטיפול הרפואי בתסמונת המעי הרגיש
מטופלים רבים מדווחים על אכזבה מהטיפול הרפואי והתרופתי
בהם. הרופאים המטפלים בהם נתפסים כלא מספיק תומכים
וכמי שאינם מספקים די הנחיות ומידע בנוגע לניהול תסמיניהם.
המטופלים נוטים להרגיש שהם לא נלקחים ברצינות ומתויגים
Halpert et
כנוירוטיים ולא אמינים על ידי המערכת הרפואית (
.)
al.
,
2010
טיפול פסיכולוגי בתסמונת המעי הרגיש
תסמונת המעי הרגיש מושפעת מאינטראקציות בציר מוח־
מעיים בשילוב גורמים תזונתיים, פסיכולוגיים והתנהגותיים.
טיפול פסיכולוגי הוא רכיב חשוב ויעיל בטיפול בתסמונת, בייחוד
במטופלים אשר המערכת הרפואית לא הצליחה להביא מזור
למצוקתם. מחקרים הוכיחו כי טיפול פסיכולוגי יעיל הן בהפחתת
כאב והן בשיפור תנועתיות מערכת העיכול ושיפור איכות החיים,
והטיפולים היעילים ביותר הם טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי־
התנהגותי, טיפול בהיפנוזה, טיפול בביופידבק ומיינדפולנס
.)
Kinsinger, 2017
(
המודל הטיפולי המוצג להלן משמש אותי לטיפול בתסמונת המעי
הרגיש ומהווה דוגמה לאפשרות לטיפול בהפרעות פונקציונליות
נוספות. הוא מבוסס על ארבעה שלבים:
1 1 .
פסיכואדוקציה.
2 2 .
בירור תסמינים מלא.
3 3 .
טיפול קוגניטיבי־התנהגותי בתסמונת המעי הרגיש.
4 4 .
לימוד טכניקות של הרפיה ושליטה בתסמינים.
. פסיכואדוקציה
1
מטופלי תסמונת המעי הרגיש מגיעים בדרך כלל לטיפול
פסיכולוגי דרך הפניית גורמי המערכת הרפואית, כאשר הם
מתוסכלים כבר מן האפשרות שהציעה להם המערכת הרפואית
הקונבנציונלית, במטרה לסייע להם ולהקל על מצוקתם הפיזית
והנפשית הנובעת מהתסמונת. לעיתים המטופלים יחושו תשושים
מפנייה לגורמי טיפול נוספים לאחר שהמענה שקיבלו לא סיפק
את צורכיהם. לעיתים הם יחושו פגועים מן הרעיון שהופנו לטיפול
פסיכולוגי משום שתלונתם הראשונית מקורה במצוקה פיזית,
ועלולות לעלות תחושות של כעס על המערכת הרפואית שאינה
מספקת הקלה למצוקתם וגם גורמת לסטיגמטיזציה של מצבם
בהאשמתם כי מדובר בחולי נפשי ולא פיזיולוגי.
מטרת הטיפול הפסיכולוגי בראש ובראשונה היא לבנות יחסי
אמון עם המטופל ולבסס קשר בין מצוקתו הפיזית למצוקתו
הפסיכולוגית. מטופל שלא יקבל אישוש לסבלו הגופני הממשי
יתאכזב מן הטיפול הרפואי וימשיך לנדוד בין רופאים מומחים
עד שיקבל אישור למצוקתו הפיזית הממשית. ההסבר למטופל
לקוח מן המודל הביופסיכוסוציאלי הגורס כי גורמים ביולוגיים,
פסיכולוגיים וחברתיים משפיעים על מצבו הבריאותי של האדם
וכך גם בתסמונת המעי הרגיש: כאבי הבטן הם ממשיים, תחושות
חוסר הנוחות המתמשכות הן ממשיות, אך הן נגרמות עקב רגישות
יתר של מערכת העצבים. רגישות יתר זו מושפעת הן מגורמים
גנטיים, הן מגורמים תזונתיים והן מגורמים רגשיים כגון לחץ. בכוחו
של הטיפול הפסיכולוגי לסייע להקל על התסמינים הפיזיולוגים והן
לאפשר פרשנות אחרת שלהם ובכך להביא להפחתת המצוקה
הפיזית והרגשית גם יחד.
. בירור תסמינים מלא
2
מעבר ללקיחת אינטייק, חשוב לברר את התסמינים הייחודיים של
כל מטופל: מתי החלו, האם ישנם בני משפחה נוספים הסובלים
מהתסמונת, האם בילדות הופיעו כאבי בטן וכיצד דמויות הוריות
התייחסו אליהן, מתי החלה התסמונת והאם היא החלה בעקבות
אירועי חיים משמעותיים, האם יש תקופות של הקלה או החמרה,
האם יש מצבים שבהם התסמינים מוחמרים (כגון לפני בחינות,
לפני ראיונות עבודה, לפני נסיעות), האם יש הרגלים שהשתמרו
הנוגעים לפנייה לשירותים (כגון לפני יציאה לקולנוע, לפני היציאה
לעבודה), האם כל כניסה לשירותים אכן מלווה ביציאות או שחלקן