62 / 68
2020
אוקטובר
62
פסיכולוגים יוצרים
אפקט פלסבו, ציפייה חיובית לשינוי, העיגון התאורטי, הטכניקה
הטיפולית, העקביות בטיפול ועוד.
העבודה הטיפולית חיונית עם הדמויות המשמעותיות בחיי הילד,
ההורים ואנשי החינוך, כדי שיוכלו לנוע מהורה ומורה פגוע להורה
ומורה מסייע (על כך יש פרק ייחודי ונרחב בספר).
"חרדת המנהרות" הייתה קשה במיוחד, נוכח הגילויים המרעישים
שהופיעו בתקשורת ותאמו את רחשי הלב של המתגוררים
באזור. הסבר כיצד הצלחתם להקל על המתמודדים בתנאים
אובייקטיביים כה קשים עם חרדה זו ואחרות.
כמות החרדות או בעצם פחדים (כי מדובר במשהו אמיתי ולא
איום מדומיין) רבה מאוד לצערנו. מדובר על פחד שטיל ייפול
ויפגע בך או ביקיריך, בשריפה משתוללת בשדות או ביישוב שלך
ואתה נחנק מהעשן ומפחד שתשרוף את ביתך, בבלון נפץ שבכל
רגע נתון וללא התראה יכול להתפוצץ לידך, במחבלים שיכולים
לחדור דרך הגדר או באמצעות מנהרה. חרדת המנהרות מזכירה
חרדה ארכאית מפני יצורי אופל הבוקעים מהאדמה ומאיימים
להשמידך.
מטפלים ומטופלים שחיים במציאות משותפת מאותגרים כל
הזמן בסוגים חדשים של איומים וגם מטפלים צריכים זמן לעכל
את האיום ולחוש שהם יכולים להכילו ולצאת מתחושת חוסר
האונים והחרדה כדי לשמש מודל של דמות התקשרות בטוחה
למטופלים. ברור שתחושת הפחד ולעיתים אימה היא אנושית
ויש צורך לזהותה, להיות איתה ולהכיל אותה. לאחר שמצליחים
למתן את העוררות הפיזיולוגית במגוון דרכים ישנו מנעד רחב של
יכולות להתמודדות. לעיתים מדובר על תוכנית פעולה שיש לכל
פרט או משפחה להתמודד עם הפחד והחרדה שעולים. ילדים
מביאים זאת לידי ביטוי יותר בדרכים הבעתיות, בדמיון, במשחק
שזה הדרך שלהם לדבר את מה שמרגישים ולפתור את הפחדים
בדרכים יצירתיות, למשל: ליצור מנהרה של שלום בעבודה
טיפולית בחול, להזדהות עם צב שנושא את הממד שלו (השריון)
לכל מקום, להחזיק כלי נשק מפלסטיק ליד המיטה שישמרו
עליהם וכו'.
מבוגרים ינקטו תוכניות פעולה מגוונות: יש שיחזיקו כלי נשק
בביתם בדומה לכלי הנשק שילדים מחזיקים, יש שיתפנו מהאזור
עד יעבור זעם כשיש התראה על הסלמה או כשהיא מתחילה,
יש שיפגינו וימחו על היעדר פעילות מספקת למתן ביטחון, מה
שמאפשר גם יציאה מחוסר האונים וגם תחושה של שליטה
מסוימת על המציאות ואף השפעה עליה. כך הושג מימון למיגון,
פיתוח כיפת ברזל, פיתוח המכשול שמזהה מנהרות ועוד. כל אלו
מגבירים את תחושת המוגנות והביטחון של האדם שכל הזמן
סכנות קיומיות באות לפתחו. רבים יהיו בטיפול כל הזמן ויוסיפו
לעצמם כלים למיתון החרדה והעצמת כוחותיהם.
כולנו מתמודדים עכשיו עם החרדה הבריאותית והכלכלית של
נגיף הקורונה ובעצם מחכים לפיתוח של תרופה למחלה וחיסון
שימנע אותה. עד אז לכל אחד יש את תוכניות הפעולה איך לא
להידבק ואיך למצוא דרכים יצירתיות להתפרנס.
בעוטף עזה החיסון שימנע את התופעות מעוררות הפחדים
והחרדה יהיה כאשר יימצא, יפותח, יומצא הפתרון לקונפליקט
בינינו לבין שכנינו, וגם על כך אני מרחיב בספרי.
ציין עבורנו את נקודות החוסן שעמדו לה לאוכלוסיית האזור -
בוגרים וילדים - בימים הקשים, ותרמו ליכולתכם לסייע להם
במצוקתם.
בספרי "בחזית הנפש" אני מדגיש את החשיבות של חוסנה,
או יכולת העמידות, של האוכלוסייה שמסייע לצלוח את מצבי
ההסלמה ומצב המתח המתמשך. אציין מספר מרכיבים שאני
מתאר בספרי שמאפשרים את יכולת העמידות לאוכלוסייה
הנחשפת למצב מתח מתמשך וניתן כמובן לעשות שימוש בחלק
מנקודות אלו גם בתקופת הקורונה.
•
התקווה היא אחד מעמודי התווך של החוסן ושל כושר
. כל אדם וכל מנהיג מחויבים לטפח את התקווה
העמידות
שלו, של ילדיו, של עמו ושל העמים שסביבו.
•
של הפרט והקהילה להתמודדות עם
תוכנית הפעולה
אירועים טראומטיים. התוכנית מאפשרת חזרה מהירה
לרגיעה ולתפקוד ובמידת הצורך גם התערבויות טיפוליות
אישיות, משפחתיות או קהילתיות המקילות את הסבל
ומעוררות חזרה לתפקוד ואף צמיחה.
•
של הפרט והקהילה וחיזוק
העצמת יכולות ההתמודדות
המסוגלות העצמית להתמודד עם מצב המתח המתמשך.
עידוד כל פרט ללמוד לתת עזרה נפשית ראשונה לעצמו
ולסביבתו ולתרגלה.
•
אצל
חיזוק וטיפוח המרכיבים של צמיחה פוסט־טראומטית
הפרט, המשפחה, המערכת החינוכית והקהילה המאפשרים
התבססות במקום טוב יותר לאחר חשיפה למצב המתח
המתמשך.
•
בדגש על תפקוד המותאם לדרישות
טיפוח שגרת היומיום
המצופות בכל שלב התפתחותי. השגרה מאפשרת את
האיזון המחודש לאחר הטלטלה.
•
באמצעות פעולות
חיזוק הביטחון האישי ותחושת הביטחון
ממשיות במציאות, באמצעות מנהיגים ואנשי צבא ובאיתור
המרחב התוך נפשי המייצר תחושת ביטחון. כל אלה מתוך
אמון בין האנשים באזורי הפגיעה לבין מי שאמור להגן עליהם
(רשות, ממשלה וצבא).
•
של אדם למרחב החברתי, לקהילה
חיזוק תחושת השייכות
ולמדינה. העזרה ההדדית, הסולידריות, ההוקרה, התוקף