2020
אוקטובר
66
מתהליך ההדרכה או ממקורות מקצועיים מוסמכים אחרים,
שאמורים למצוא דרכם מהתרשומת לרשומה. לדוגמה,
בגיבוש אבחנה או תוכנית טיפולית לא יפורט הדיון בין
המדריך למודרך, אלא פירוט הדיון יישאר בתרשומת
האישית. ברשומה יצוין קיומן של ההדרכה וההתייעצות,
יוזכרו החלופות שנשקלו, ותובא ההחלטה בדבר האבחנה
או התוכנית הטיפולית. לעומת זאת, על מנת לפתור סוגיה זו
עלה הרעיון של "רישום כפול". אכמון ווייל העלו את החשש
להתפתחות תהליכים של רישום כפול, כלומר תיק "ציבורי"
פתוח למטופל ותיק "פרטי" שמור למטפל. ישנה בעיה אתית
בכך ש"למטופל יש גישה ל'תיק הציבורי' שהולך ומתרוקן
מתוכן, ומאחורי גבו מתנהל לכאורה תיק 'סודי' מלא וגדוש
.)219 '
, עמ
2007 ,
עוד יותר" (אכמון ווייל
בכל מקרה יש לשקול היטב מה נכנס לתרשומת אישית ולא
לנצל את סודיותה כדי לכלול בה מרכיבים שאינם שייכים לה
ומקומם ברשימה עצמה.
•
יש להקפיד על כך שפסיכולוגים לא ינצלו את התרשומות
האישיות כאלטרנטיבה לרשומות הפורמליות עקב רשלנות
או התחמקות משקיפות או בקרה.
"בקשות הבאות
) כתבה במפורש:
2006(
רייכר־עתיר
מערכאות משפטיות לעיון בתרשומת אישית עולות
כשהמטפלים מתרשלים בביצוע הרשומה הפסיכולוגית
הנדרשת. הם עצמם מפנים לתרשומת האישית וטוענים
שהחומר המבוקש נמצא בה. הפנייתם, שעל פי רוב באה
כנימוק מדוע לא למסור רשומה שכנראה לא קיימת, אינה
מגינה עליהם ולא על מטופליהם. היא מעידה בעיקר על
בורות מקצועית ביחס לניהול רשומה פסיכולוגית בכלל
ולהבחנה שבין הרשומה הפסיכולוגית והתרשומת האישית
פסיכולוגים עלולים להעדיף כתיבת רשומות
בפרט".
פסיכולוגיות מצומצמות ודלות בתוכנן בטיעון שבמקביל
יש בידם תרשומת אישית רחבה הכוללת התרשמות
סובייקטיבית שלהם, וזו אמורה להיות חסויה. יש לזכור
שבית המשפט אומנם מכיר בחשיבות התרשומת האישית,
במיוחד לגבי מהות ההליך הטיפולי (ראו פסקי דין שלעיל),
אך לא לעולם חוסן. יודעים אנחנו שלמרות כל האמור לעיל,
לבית המשפט יש סמכות להורות על חשיפת מידע. בפקודת
) נכתב שעל הפסיכולוג יהיה לחשוף את
50( 1971
הראיות
המידע שברשותו במקרה "שמצא בית המשפט כי הצורך
לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא
לגלותה".
במידה שפסיכולוג מחליט לכתוב תרשומת אישית על
מנת להגן על מידע שברשותו (אם אישי או של המטופל),
בצורה שוטפת ולא בדיעבד ולהקפיד על
עליו לעשות זאת
על הפסיכולוג
שמירתה בנפרד מהרשומה הפסיכולוגית.
לדעת שכל מיון וכתיבה מחדש של הרשומה הפסיכולוגית
במטרה להעביר חלקים ממנה לתרשומת אישית עלולים
להתפרש על ידי בית המשפט כשיבוש ראיות ופגיעה
בחקר האמת. אם הפסיכולוג מחליט להבחין, בכל
זאת, בין סוגי הרשומות, מומלץ לציין זאת בעת העברת
הרשומה, כך שבית המשפט לא יתייחס לכך כאל חוסר
.)2012 ,
תום לב מצידו של הפסיכולוג (גיל ואברהמי
חייבים להיות קווים מנחים ברורים להגדרת תוכנה של
תרשומת אישית ולא לנצל את התחום האפור שבו אין
עדיין הגדרות ברורות לכך על מנת שלא להעביר עובדות
אמיתיות וחיוניות, לבית המשפט או למטופל או לנציגיו.
אסור שהתרשומת האישית תשמש כסות לרשומה
הפסיכולוגית.
) המציין שיש
2020(
אני חושבת שהצדק עם עו"ד אברהמי
מקום להשלים זאת בחקיקה או בהליך משפטי לפסק דין
הצהרתי. התרשומת האישית משמשת אומנם ככלי עזר
לעבודתו של הפסיכולוג, אך על הפסיכולוג להישמר ולדאוג
לכך שלא ייכשל בשימוש לא אתי בכלי זה.
1 1
.
.56-53 ,
). החיסיון הפסיכולוגי מה שנותר ממנו והיכן בכל זאת ישמור הפסיכולוג תרשומות אישיות. פסיכואקטואליה, אפריל
2015( '
אברהמי, ב
2 2
.
.66-64 ,
). תרשומת אישית של פסיכולוג-שאלות ותשובות ככלי עזר לעבודת הפסיכולוג. פסיכואקטואליה, אפריל
2020( '
אברהמי, ב
3 3
.
). הרשומה הרפואית, מידע קליני, שמירתו והפצתו. בתוך ג' שפלר וי' אכמון וג' וייל (עורכים) סוגיות אתיות במקצועות הטיפול
2007( '
אכמון י' ווייל, ג
). הוצאת מגנס.
11
והייעוץ הנפשי (פרק
4 4
.
.76-61 ,45
). הרשומה הפסיכולוגית בבית המשפט בהליך אזרחי, או: של מי הרשומה הזו? רפואה ומשפט
2012( '
גיל, צ ואברהמי, ב
5 5
.
). ניהול רישום כפול בפסיכותרפיה פסיכו־דינמית: הגנה נוספת לפרטיותו של המטופל בהקשר של הטיפול הנפשי.
2011( '
לדרמן, ש' ושפלר, ג
.96-84 ,43
רפואה ומשפט
6 6
.
1971-
פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א
7 7
.
). הסתדרות הפסיכולוגים בישראל. אתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.
2017(
קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל
8 8
.
.47-40 ,
). הרשומה הפסיכולוגית: כללים, תכליות והנחיות. פסיכואקטואליה, אוקטובר
2006( '
רייכר־עתיר, ר
9 9
.
). המטפל, המטופל והתיעוד - רשומה־פסיכולוגית ותרשומת אישית. פסיכולוגיה עברית.
2013( '
רייכר־עתיר, ר
מקורות
הפינה המשפטית




