פסיכואקטואליה - אוקטובר 2020

65 / 68

פסיכואקטואליה
65
שימוש לא אתי בתרשומת האישית
"תרשומת אישית של פסיכולוג" :2020 בעקבות הפינה המשפטית מאפריל
) פרסם במדורו "הפינה המשפטית" 2020( עו"ד ברוך אברהמי
בפסיכואקטואליה מאמר על "תרשומת אישית של פסיכולוג -
שאלות ותשובות ככלי עזר לעבודת הפסיכולוג". בהמשך לאמור
במאמרו זה, ברצוני להפנות את תשומת הלב ולהזהיר מפני
שימוש לא אתי בתרשומת האישית.
)1977( המונח "תרשומת אישית" אינו מופיע בחוק הפסיכולוגים
.1991-ולא בכללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית), תשנ"ב
,1996 ,התרשומת האישית מוזכרת לראשונה בחוק זכויות החולה
(א): "... תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה 17
הרפואית". אין הגדרה ברורה בחוק של מהי תרשומת אישית.
הגדרות התרשומת האישית המופיעות בספרות המקצועית
ובפסקי דין מתייחסות לתוכנה ובעקר לתכליותיה.
ההגדרה העדכנית ביותר נמצאת בקוד האתיקה המקצועית
). שם מצוין 3.14( בסעיף2017 של הפסיכולוגים משנת
ש"התרשומת האישית היא תרשומת שמנהלים פסיכולוגים
וסטודנטים לפסיכולוגיה העוסקים בהתערבויות פסיכולוגיות
לצורכי הכשרה, התפתחות, מחקר ומעקב אישי שלהם על תהליך
התרשומת האישית היא של הפסיכולוג בלבד. בה הוא עבודתם.
הערות אישיות לעצמו, ועניינים שהוא או הלקוח לא יכול לרשום
(ההדגשות שלי). היו רוצים שיהיו חלק מהרשומה הפסיכולוגית"
) (על דרך 2015( הגדרה זו תואמת את אמירתו של אברהמי
השלילה) שתרשומת אישית היא כל מה שאינו כלול או צריך
להיות ברשומת הפסיכולוג.
) טענה שהתרשומת האישית היא 2006( רבקה רייכר־עתיר
והיא כיומנו האישי תרשומת של המטפל, המנהל אותה לצרכיו,
תכליתה האפשרית היא להוות כלי שבאמצעותו של המטפל.
מביאים חומר להדרכה. היא גם משמשת למעקב של המטפל
אחרי התפתחותו המקצועית שלו־עצמו ותיעוד בפני עצמו. כמו כן
התרשומת יכולה להוות כלי לצורכי תיעוד למען פרסום המקרה
)2007( או שימוש בו לצורכי מחקר, הוראה וכד'. אכמון ווייל
הדגישו את תכניה של התרשומת האישית בהשוואה לרשומה
הפסיכולוגית. הם ציינו שהתרשומת האישית כוללת רישומים
בדבר רשמים סובייקטיביים של המטפל, זאת לעומת רישום
נתונים אובייקטיביים ומסקנות מקצועיות המתחייבות מהם,
שייכללו ברשומה הפסיכולוגית.
) טענו שתכליתה של התרשומת האישית 2011( לדרמן ושפלר
היא לאפשר למטפלים מרחב מקצועי מוגן להרהר ולהתלבט
בהתרשמויותיהם, מחשבותיהם ודעותיהם בניגוד למסקנותיהם
המגובשות, בלי לחשוש שמא אלו תשמשנה נגדם אם תועבר
הרשומה למטופל.
התייחסות לתרשומת אישית של המטפל נמצאת גם בפסקי דין.
כבוד השופט יוסף שפירא בפסק דין של בית המשפט המחוזי
התייחס ואמר ש"יש להגן על רישומים 2012 בירושלים ממאי
שתוכנם תחושותיו של המטפל ביחס למטופל, התמודדויות
אישיות והתלבטויות הנוגעות בפן האישי של המטפל שהם
כתב כבוד השופט 1347/18 החלקים הסובייקטיביים...", ובבג"ץ
יצחק עמית: "... בתרשומות אלה, המטפלים רושמים הערכות,
הרהורים והגיגים, התלבטויות וספקות, תחושות, סברות,
התרשמויות אישיות וכן את כל ההתרשמויות הקליניות שהמטפל
פיתח במהלך המפגש הטיפולי, בהתבסס על התנהגות המטופל
או על דבריו... ".
מאחר שלתרשומת האישית יש תכליות שונות, תכניה והכללים
החלים עליה שונים בהשוואה לאלה של הרשומה הפסיכולוגית.
התרשומת האישית שייכת למטפל. על המטפל לא מוטלת חובה
לחשוף את תכניה. כתיבת תרשומת אישית אינה חובה, אך חשוב
מאוד שהמטפל יפעיל שיקול דעת רב וחשיבה מושכלת אם הוא
מחליט לכתוב אותה ולחשוב היטב מה תרשומת זו צריכה להכיל.
במקרה של ספק מוטב להתייעץ עם מדריכים או עמיתים. על
המטפל לא חלה חובה להעביר אותה למטופל או לאחרים, כך
שהתרשומת האישית למעשה אמורה להיות מוגנת מחשיפה.
אדגיש שתי נקודות שעלולות להכשיל את המטפל בהקשר
לתרשומת האישית:
• יש לשקול היטב מה נרשם בתרשומת האישית ולא לנצל את
חסיונה כדי לכלול בה מרכיבים שאינם שייכים לה וחייבים
; אכמון ווייל, 2006 ,ה (רייכר־עתירלהימצא ברשומה עצמ
.)2007
אומנם נראה שההבחנה בין רשומה פסיכולוגית ותרשומת
אישית אמורה להיות ברורה דיה, יש מקום להקפיד
ולשמור על ההבחנה בין הרישום האובייקטיבי (שברשומה
הפסיכולוגית) לרישום הסובייקטיבי (שבתרשומת האישית).
דוגמה להבחנה זו: יש תכנים בתרשומת האישית שנובעים
חנה בן־ציון היא פסיכולוגית חינוכית, מדריכה, יו"ר ועדת האתיקה של הפ"י לשעבר.
הפינה המשפטית
חנה בן־ציון