60 / 68
2020
אוקטובר
60
פסיכולוגים יוצרים
על ספרו
עם יזהר שער
ראיון
היום זה אני, מחר זה אתה
בחזית הנפש
2019 ,"
בהוצאת "ספרי ניב", שפ"ח אשכול וקבוצת "חבצלת
שלום יזהר. עד כמה המעורבות האישית החזקה וארוכת השנים
שלך עם האוכלוסייה שלה אתה נותן שירות מסייעת לך בעבודתך
או אולי מקשה עליך את ההתמודדות עם תפקידך?
מצד אחד ברור שיש קושי במילוי תפקידי כשאני נמצא במציאות
טראומתית משותפת עם מטופליי, כאשר תשומת הלב שלי נעה
בין מה שקורה לי ולבני משפחתי והצורך להתמודד עם סכנת
החיים כמו כולם, לבין היכולת לתת את ההתייחסות האמפתית
המכווננת לצוות שאותו אני מנהל ולמטופלים.
אולם מאידך הקושי הזה מאפשר לי להיות נוכח בצורה מיטבית
בחזית הנפש של מטופליי. אצטט מתוך הספר: "חזית הנפש
מבטאת בעיני את המרחב האינטרסובייקטיבי ביני כאדם וכמטפל
- כל שלל חוויותיי האנושיות והמקצועיות, לבין האדם והמטופל
שלפני שנפשו מצויה בסכנה קיומית
ושרויה בכאב נפשי קשה מנשוא..."
אותה סכנה קיומית וכאב נפשי יכול להיות
תוצר בין השאר של חשיפה למצב המתח
המתמשך על רקע ביטחוני (כמו בעוטף
עזה) או על רקע בריאותי או כלכלי (כמו
במשבר הקורונה). המציאות הטראומטית
המשותפת היא נחלת כולנו כיום.
המפגש בחזית הנפש מחייב היערכות
נפשית מיוחדת מצד המטפל, כדי שלא
יישאב בעצמו אל הביצה הטובענית שבה
שקוע המטופל שמולו. בה בעת עליו
להבין את הקושי הממשי שעימו מתמודד
המטופל ולהיות עד ראייה לסבלו, אך
גם לחלצו מבדידותו ולסייע לו לעבד את
האירוע הטראומתי ולגלות בעצמו את
הכוחות החיוניים לו כדי לחזור לנתיב חייו. בהקשר לשאלתך
המטפל צריך להיות "פגוע" במידה מסוימת כדי להיות מסוגל
להבין את המקומות המדוכאים והכואבים ביותר של המטופל
שלו אך בו זמנית גם "בריא" בצורה מספקת, כדי להיות מסוגל
לטפל בו בצורה מיטבית. להיערכות הנפשית שהמטפל נדרש
לה נדרשות גם יתר הדמויות המשמעותיות בסביבת המטופל,
דוגמת הורים ומחנכים, והיא אחד האתגרים הגדולים הניצבים
בפניהם.
הספר שכתבתי מתמקד אומנם בהבנת המושג חזית הנפש
ובהתמודדות עימו, אולם הדיון בו רחב ומקיף הרבה יותר. הוא נועד
לקריאה מעמיקה לכל מטפל ולמעשה לכל אדם המבקש להבין
לאשורה את חזית הנפש. הוא נועד גם לאלה שאינם מסתפקים
בהבנתה אלא נכונים לגעת בכאב הטמון בהבנה זו, לשהות בו
ולקבל על עצמם את האחריות, איש־איש
בדרכו, למניעת הכאב הבא שיפקוד אותם.
מכאן שהספר נועד גם לאפשר לכל קורא
המצוי במצב מעין זה או לכל אדם העלול
להיקלע אליו בעתיד - הלוא היום זה אני,
מחר זה אתה - להתמודד טוב יותר עם
המציאות המורכבת של חייו. במובן זה אני
מזמין את קוראיי להרהר בכוחם להשפיע
על המציאות הזאת ואף לשנותה, כל אחד
בדרכו היצירתית.
לשמחתי קיבלתי מאות תגובות גם מאנשי
מקצוע וגם מקוראים אחרים שחוויות
הקריאה סייעו להם בהתמודדות האישית
שלהם ועם מטופליהם, גם על רקע
מצב המתח הביטחוני וגם על הרקע של
השלכות נגיף הקורונה.
יזהר שער הוא פסיכולוג חינוכי וקליני בכיר, צלם חובב, מנהל השירות הפסיכולוגי־חינוכי בממועצה
שנה בקיבוץ נירים במ״א אשכול. הוא מספר בספרו על השגרה ועל
25
האזורית אשכול. יזהר חי זה
מצבי החירום לא רק כאיש מקצוע טיפולי וחוקר הנמצא ב"חזית הנפש", אלא כאדם, בעל והורה
החווה על בשרו ובתוך נפשו שלו את האירועים הטראומטיים המתמשכים.
ראיינה וכתבה: צילה טנא
התצלומים המלווים את הכתבה: יזהר שער.