59 / 68
פסיכואקטואליה
59
ספריםמומלצים
צלם: רפי קוץ
ומתמחה בפסיכואנליזה
וסופרת, עוסקת
ובבודהיזם. השיח ביניהם יוצר ספר פילוסופי על
מצבו של האדם, עם מבט אל רבדים נפשיים, עם
בחינה של המושג חופש מחשבה ושל ביטוייו, כמו
גם את מגבלותיו, ובתוך זה התמודדות עם המושגים
"אמת", "חוקים" ו"אתיקה". לכל אורך הספר מלווה
התאוריה הלאקאניאנית עם אמירותיה, ומולה
מוצבת התפיסה הבודהיסטית עם עיקריה ועם
מבטה.
יחד יורדים המחברים לדיון ולחקר יצרים ודחפים -
התשוקה, ההתענגות, האהבה, האיווי - ובודקים את
השפעתם על הנעת האדם ומהלכיו ועל תופעות
וסימפטומים נפשיים. הם מעלים זוויות ונקודות
לשאלה "איך לחיות". בדיאלוג ביניהם אחד מזין את
השני והם מעוררים זה את זה לפתיחת עוד צוהר
ועוד רעיון. השיח מתהווה ומועשר ומציע לקוראים
מגוון רחב ומעניין להתבוננות ולהבנה.
הדיונים מעלים אפשרויות שונות להבנת תפקוד
האדם והתמקמותו בחברה ובתקשורת שמקיים
עם אחרים. כל אחד מהמחברים תורם מגישתו
ומתפיסותיו לראייה מרחיבה שגם פותחת מעגלי
התייחסות לַפרט ומציעה דרך לתפוס את מיצובו
בחייו ובמערכות החברתיות והמקצועיות שהוא
פוגש ומשתייך או לא משתייך אליהן.
הספר לא מציב מתודיקה. הדברים נלמדים דרך
השיחה המתפתחת ומסתלסלת לכיוונים שונים,
פוגשת ומעלה מקורות ידע, ומעמידה אותם לַמבט
השותף, הסקרן של בן או בת השיח. הקוראים
מוזמנים לעקוב אחר פרטי הידע ולאמץ מהם
בהתאם לתחומי העניין האישיים והמקצועיים
שלהם.
כותרת המשנה מציינת את הפסיכואנליזה
הלאקאניאנית, אבל היריעה רחבה יותר וכוללת
הרבה מהמילה הנוספת בכותרת - "ועוד". יש
פרקים ופסקאות על שלבי התפתחות, על סמליות
וממשות, על אתיקה בודהיסטית, על יצירות חיים
ועל פרידה, על אהבה ועל מוות ועוד, ועוד. השפה
מקבלת תשומת לב, על משמעויותיה, על כוחה
ועל תפקידיה בחברה האנושית. הדיבור והדברים
שזורים ברעיונות טיפוליים, וכן מתוארות פיסות
מקרים שממחישות את הרעיונות ואת אפשרויות
יישומם.
גבר בן שלושים, חי לבדו, / בדירה כמעט ריקה. על
השולחן / השאיר פתק: אני בדרכי / אל הגשר. אם
בדרך לשם / אדם אחד יחייך אלי, / לא אקפוץ.
שיר שכתבה ארלט מינצר מופיע בספר האנתולוגיה
של שירי נפש שליקטה וערכה דורית ויסמן.
זה לא ספר ידע. זה ספר שירה, ספר שירים. יש בו
מילים. יש בו משפטים. הם מתחברים לרעיונות.
הם נושאים השראה. לא חייבים לחפש הבנה. יש
בו קצב, קצבים שונים. יש בו תחושות שמזמינות
להתפעם, להתעכב, למצוא בנפש הקוראת מה
קורה לה כשהיא מקבלת אליה אתהשירים. השירים
עוסקים בנפש. חלקם לא התכוונו לכך מלכתחילה,
אך הובילו את עצמם לשם, מהם נפתחת הנפש
עוד, ועשויה לגלות זיכרונות, עשויה לגלות פחדים,
עשויה לגלות מראות מרחיבים.
השירים נבחרו בקפידה וסודרו במבנה שמציג את
רוח הנפש, את מבואותיה, ודרכים נסתרות שהיא
מוצאת, או נדחקת בהן. שירים בספר מציגים כאבי
נפש, תחלואי נפש, מאבק עם מחלות נפש, החיים
עם מחלת נפש והיצירה הנבראת בצל או באור
נוכחותה והשפעתה.
לשירה תכונות הקצנה, חידוד ונחישות. היא מאלצת
את הקורא להשאיר את המבט ולאפשר למילים
ולרעיונות להיכנס אליו "ולעשות בו". משם יעלו
תבונתו ותחושותיו, ואולי ימצאו את המילים להביע
את עצמן, כעבודתם של מטפלים בנפש, הנדרשים
ומוזמנים לשמוע, לחוש ולהגיב גם מחלקים
שמעבר להבנה ולחשיבה המסדרת.
שיגעון, חולי, מצוקה, בריאות, אנושיות, קיום, טיפול
נפשי, כאב, מוות, חיוך - בזה עוסק הספר, באמצעות
שירה וחוכמת הנפש. אחד הפרקים - "פסיכיאטרוש
שלי" שמו - מוקדש לטיפול הפסיכולוגי. שירים
חשופים על מעמד המטפל, על מבט המטופל, על
הבנה ואי־הבנה, על תעתועי הטיפול, התחקותו
והשתרכותו אחרי הנפש.
לא רק לאוהבי שירה. יש סיכוי שהספר יתרום
לאהבת השירה ולהכרה בסגולותיה.
נפש
עמ'
325 .2019 ,
הוצאת כרמל
אנתולוגיה בעריכת דורית ויסמן.