36 / 70
2020
ינואר
36
שהמטופל עבר. הצלקות קיימות, המיקום של החתך נמצא
בזיכרון, הריחות של חדר הניתוח מאוכסנים בחומר האפור...
רק צריך "להעיר" את החוויה, ולשחזר... בנוסף, ב"ניתוח שרוול
היפנוטי", שלא כמו בהליך כירורגי, המטופל לא עובר את הניתוח
באופן פסיבי, אלא המוח שלו בעצמו הוא זה שמבצע את הניתוח
באופן אקטיבי, ולכך חשיבות מכרעת להצלחת התהליך.
מבנה ההתערבות
ההתערבות היא התערבות ממוקדת וקצרת מועד, אשר במרכזה
הניתוח ההיפנוטי. מעבר לכך, היא בנויה באופן שיאפשר בניית קשר
טיפולי חזק, מכיל, תומך ואינטנסיבי. ההתערבות כוללת חמישה
מפגשים פרטניים וליווי טלפוני במשך כחצי שנה, או עד שמוקד
השליטה נמצא אצל המטופל. המטרה היא לשחזר את כל מהלך
הניתוח, כולל השינויים ההתנהגותיים והתזונתיים הנלווים לו.
לאחר סקרינינג טלפוני הבודק התאמה פוטנציאלית, המטופלים
מקבלים שאלון מובנה ארוך, במטרה לייעל את פגישת ההיכרות
וההערכה. פגישות ההכנה מתמקדות בבניית ראפור, הגברת
המוטיבציה, בירור מכשולים, זיהוי גורמי פגיעות וחוסן, זיהוי דפוסי
אכילה, הכנה תזונתית והתנהגותית, תיאום ציפיות ובניית יעדים.
במקרים מסוימים יש צורך בהפניה לתזונאית בריאטרית להגברת
הידע וההבנה התזונתית.
חלק חשוב במפגש הוא סיפור הניתוח של המטופל, המאפשר
העלאת זיכרונות וחוויות מהניתוח ומהתקופה שאחרי. נעשה
שימוש בטכניקות נרטיביות, כשמטרת ההיזכרות משולשת:
) לאפשר בניית סקריפט היפנוטי של הניתוח מותאם אישית
1(
לכל מטופל, כולל התאמת סוג הניתוח (שרוול או מעקף קיבה);
) לאפשר למוח להתחיל תהליך של שליפת זיכרונות
2(
ואסוציאציות הקשורות לניתוח;
) להכיר את התופעות והסיבוכים שחוו על מנת לאפשר עיבוד
3(
של חוויות שליליות ותיקון בחוויה ההיפנוטית (למשל מטופל
שסבל מכאבים עזים בהתאוששות, יקבל יותר מורפין בניתוח
ההיפנוטי, או מטופלת שסבלה מסיבוך בניתוח, כגון דלף ואשפוז
ארוך, נבנה סקריפט הכולל תיקון של החוויה). במקרים מסוימים
אבקש ליצור קשר עם הכירורג הבריאטרי שניתח בעבר.
במפגשי ההכנה נבצע תרגיל היפנוטי ראשון. מטרות התרגיל:
) הפחתת רמות החרדה העשויות להיווצר עקב חששות בנוגע
1(
להיפנוזה (במיוחד עבור מטופלים הפוגשים את תחום ההיפנוזה
לראשונה בחייהם);
) הגברת יכולת ההקשבה הפנימית וחיזוק יכולת המטופל
2(
להיכנס פנימה ולחוות את ההרפיה ההיפנוטית העמוקה, תוך מתן
סוגסטיות של שובע וירידה במשקל, והגברת המוטיבציה לשינוי
דרך כלים היפנוטיים של חיזוק אגו;
) בדיקת מידת ההיפנוטיזביליות של המטופל על מנת להתאים
3(
אתהשפהההיפנוטיתלמטופל הספציפי. למרותשעומקהטראנס
Hutchinson-Phillips, Gow
לא משפיע על האפקט הטרפויטי (
) חשוב להכיר את מאפייני המטופל (צורך
& Jamieson, 2007
בשליטה, רמת התנגדות/התגוננות, צורך לרצות);
) תרגול באמצעות היפנוזה עצמית בבית עד לניתוח ההיפנוטי
4(
(התרגיל מוקלט בפגישה).
ביום "הניתוח", המטופל מגיע בצום לקליניקה, וחדר הטיפולים
הרגוע והאינטימי הופך לזירה רפואית. הניסיון הוא להעיר במוחו
את החוויה של חדר הניתוח, דרך כל החושים: טמפרטורת החדר,
ריחות כגון אלכוהול וחומרים אנטיספטיים, מכשירים ויזואליים,
חלוק ומד לחץ דם. המטופל עובר הדרכה והסבר מפורט הכולל
תמונות של האנטומיה ושל המהלך הכירורגי שמתבצע בעת
ניתוח שרוול. אני מראה למטופל את המכשירים הכירורגיים
הרלוונטיים, ומנסה ללמד את המוח שלו, עוד בשלב הערות, מה
הוא הולך לעשות בזמן הטראנס, כך שהמטופל יוכל לשכב ולהירגע,
והחלק במוח האחראי על הניתוח כבר ידע מה לדמיין בהנחייתי.
בשלב הבא משוחזרת חוויית ההכנה לניתוח: המטופל לובש
חלוק בית חולים וחובש כובע חדר ניתוח, גורב גרבי לחץ, מוכנס
עירוי (ללא המחט), ומחברים אותו למוניטור המודד דופק ולחץ
דם לאורך כל הניתוח. המטופל חותם על טופס הסכמה מדעת
ויוצאים לדרך (ראו תמונת אילוסטראציה). בשלב הזה, מטופלים
רבים נמצאים כבר בטראנס היפנוטי עוד לפני שהחלה ההיפנוזה
הפורמלית.
לאחר אינדוקציה והעמקה, המטופל מתחיל את "המסע" - מסע
כירורגי ורגשי כאחד: אני מנצחת התזמורת אך המוח של המטופל
הוא שחותך, צורב, מהדק, שוטף, מקצר... אני מלווה אותו בדמיון
מהכניסה לבית החולים עד ליציאה מבית החולים. במעמד
הניתוח, אנו עוברים שלב אחר שלב ומדמים בפרטי פרטים את
הניתוח הבריאטרי, והמוח מייצר חוויה של כיס קיבה צר המכיל
מ"ל. נוסף לשחזור הניתוח, שזורים בתוך הסקריפט ההיפנוטי
60
סוגסטיות מעצימות, מחזקות, סוגסטיות פוסט־היפנוטיות של
שובע ושליטה עצמית, של בריאות ורצון להתעמל ולתכנן ארוחות.
לאחר "הניתוח", מתקיימות פגישות מעקב שמטרתן להניע את
התהליך לצד בירור מכשולים פוטנציאליים. במקרים רבים,
Ego
כעבור שבועות אחדים מתחילים לצוץ ה"חלקים" בנפש (
) המשפיעים על האכילה וההשמנה: "הילד שבתוכי",
states
"החלק המורד", "החלק שרוצה פיצוי" ועוד. כל אותם חלקים
פנימיים מגלמים את הקול האפל שמשתלט בדרך כלל על יכולת
השליטה של המטופל ועל האכילה שלו. בשלב זה אני משלבת
Watkins & Watkins
התערבות היפנוטית בשיטת מצבי אגו (,
) במטרה לזהות מי מנהל את ההתנהגות ולאפשר מפגש
1997
ראשוני בין ה"חלקים" השונים העולים בהתערבות. לאחר מכן,
במשך כחצי שנה מתבצעות פגישות מעקב טלפוניות חודשיות.