16 / 68
2020
אפריל
16
פסיכולוגית שלילית הנגרמת על ידי ליקויים ממשיים או נתפסים
במערכות היחסים של האדם, וכן מתחושות של חסך ביחסים
). במחקרם, לדוגמה, הגדירו
Peplau & Perlman, 1982
(
החוקרים בדידות כ"לחץ סובייקטיבי ומצב לא נעים שבו אדם
Larose et al., 2002, p.(
תופס ליקויים בעולמו החברתי"
, תרגום שלי). ליקויים אלו אינם רק כמותיים, כמו למשל
684
מיעוט חברים או השתתפות במעט פעילויות חברתיות, אלא גם
אינדיקציה למערכות יחסים קרובות באיכות ירודה שבמסגרתם
האדם מרגיש חוסר אינטימיות וקירבה רגשית, ותופס את עצמו
לא אהוב, לא מקובל או לא מובן בתוך מערכת היחסים (ראו למשל
). הצורה הכרונית והנוקשה של
Ernst & Cacioppo, 1999
אצל
בדידות נובעת מהיסטוריה של מערכות יחסים קרות, דוחות, לא
עקביות וללא זמינותה של דמות ההתקשרות (ראו למשל אצל
.)
Rubenstein & Shaver, 1982; Weiss, 1973
לפי תאוריית ההתקשרות, בדידות מוגדרת כרגש המצביע על
צורך לא מסופק של האדם לקירבה, לאהבה ולדאגה בשל דמות
). במילים
Weiss, 1973
התקשרות לא זמינה ולא תגובתית (
אחרות, בדידות היא תצורה של חרדת נטישה שנגרמת כתוצאה
מכישלון בסיפוק צורכי התקשרות בסיסיים. ככזו, בדידות יכולה
להימנע על ידי מערכות יחסים שמספקות תחושה של ביטחון
ואת הצורך של האדם לאהבה, לקבלה, להבנה ולדאגה. מנגד,
היסטוריה של מערכות יחסים עם חוסר זמינות וחוסר תגובתיות
מצד האחר תוביל לחוסר ביטחון בהתקשרות והאדם יהיה פגיע
Berlin et al., 1995; Hazan & Shaver
כרונית לבדידות (,
.)
1987
מחקרים העוסקים בהתקשרות משערים כי התקשרות חרדה
מובילה לבדידות יותר מאשר התקשרות נמנעת (ראו למשל
). אנשים
Berlin et al., 1995; Hazan & Shaver, 1987
אצל
בעלי התקשרות חרדה הם בעלי צרכים מוגברים ולא מסופקים
לדאגה וביטחון, אשר בתורם מעצימים את הכאב הנפשי
המקושר להיעדר או למיעוט אהבה ותגובתיות של האחר. כאב
זה יכול להגביר תחושות של בדידות וחוסר שביעות רצון מקשרים
חברתיים קיימים. אנשים בעלי התקשרות נמנעת חוו יחסים לא
מספקים והם סובלים מחוסר ביטחון בהתקשרות ומסְפקות לגבי
התשובה לשאלה אם הם אהובים ובעלי ערך. אך לעומת אנשים
בעלי התקשרות חרדה, אנשים עם התקשרות נמנעת מתגוננים
מפני הכאב הנפשי של היעדר אהבה על ידי ניסיון להכחיש או
לעכב את צורכי ההתקשרות שלהם. לכן, אנשים בעלי התקשרות
נמנעת עשויים להרגיש פחות תסכול ישיר או מודע בשל יחסים
לא מספקים או בני זוג לא תגובתיים. דפוס התקשרות נמנע
מקושר לנטייה למעט באינטראקציות חברתיות, דבר שמוביל
). הם
Tidwell et al., 1996
לתחושות שעמום, ריחוק, או עצבנות (
יכולים להכיר בתחושות הללו מבלי להודות בצורך לחיבה וקשר.
הבניית הקושי כחלק משעמום או עצבנות שמה את האשמה על
מושא חיצוני, והאדם יכול להאשים את האחר מבלי להודות בכאב
). עמדה זו מאפשרת
Hazan & Shaver, 1987
הנפשי שלו (
לאדם הנמנע להודות שהוא מרוחק מאחרים מבלי להתגעגע
לאחרים או לתייג את עצמו כבודד.
השערות אלו נתמכו על ידי עשרות מחקרים הבוחנים את
הקשרים בין דיווח עצמי של נטיות התקשרות ותחושת בדידות
). לדוגמה,
Mikulincer & Shaver, 2016
(לסקירה רחבה ראו
מהמחקרים שכוללים מדידה של התקשרות
95%־
יותר מ
חרדה מצאו שהתקשרות חרדה קשורה באופן הדוק עם יותר
בדידות במחקרים רוחביים או במחקרי אורך (ראו למשל
). מעניין
Bachemet al., 2019; Pereira et al., 2014
אצל
כי רוב המחקרים שהעריכו הימנעות בהתקשרות מצאו כי
התקשרות נמנעת, בדומה להתקשרות חרדה, קשורה גם
Heatley Tejada et
לבדידות גבוהה יותר (ראו למשל אצל
). ממצא זה מרמז כי ייתכן
al., 2017; Itzhaky
et al., 2017
שאנשים בעלי התקשרות נמנעת לא מבטלים את מערכת
ההתקשרות לנקודה שבה הם אינם מושפעים מהיעדר
מערכות יחסים תומכות, ואף ייתכן כי אינם מסוגלים להכחיש
את תחושות הבדידות בעזרת פירושם כשעמום. מסקנה
זו עקבית עם הממצאים ממחקרים ניסויים המראים כי
הטרמה קונטקסטואלית של ייצוגים מגבירי ביטחון (למשל,
שם של דמות התקשרות בטוחה) הובילה להשפעות רגשיות
וקוגניטיביות חיוביות, גם בקרב אנשים בעלי התקשרות נמנעת
). לפיכך, נראה כי
Cassidy et al., 2018
(ראו למשל אצל
אנשים בעלי התקשרות נמנעת עדיין זקוקים לביטחון למרות
.)
Shaver & Mikulincer, 2002
ההגנות ההימנותיעות שלהם (
סיכום
כפי שניסינו להראות במאמר הנוכחי, הגישה ההתקשרותית
מהווה מסגרת מושגית רלוונטית להבין הן את היכולת של הפרט
להיות לבד בתוך מערכת יחסים קרובה והן את העוררות של
תחושות בדידות עקב היעדר מערכות יחסים מספקות. היסטוריה
של יחסים קרובים עם דמויות התקשרות זמינות ותגובתיות
והתפתחות של תחושות ביטחון תורמים ליכולת הן להיות לבד והן
להיות ביחד. כך, אנשים שבטוחים בהתקשרות שלהם ובזמינות
של האחר בעת הצורך יכולים לפתח יחסים קרובים מספקים
ולהיות חסינים לתחושות של בדידות, וכן יכולים לפתח את
היכולת להיות לבד במערכות אלו מבלי לפגוע במרקם היחסים.
בצורה כזו, ביטחון בהתקשרות מהווה פלטפורמה להתפתחות
מאוזנת של שני הצרכים המנוגדים בהיותנו בני אנוש - הצורך
להיות בקשר והצורך להיות לבד בקשרים קרובים.
לרשימת המקורות המלאה, ראו באתר הפ״י