48 / 68
2020
אפריל
48
והמדיומים לטיפול. החלטנו שננסה לסייע למסייעים. כיוון שהיו
ביטויים לתחושות בדידות, בלבול ודילמות, לצד צורך בהתארגנות
מהירה ומסתגלת, החלטנו לפעול לבניית מענה בשלושה ערוצים
מרכזיים:
- לתוך הפורומים השונים מוזרם ידע מקצועי מגוון
שיתוף בידע
ממקורות עשייה שונים, ארגונים ותחנות. לצידם נמצאת יצירה
אישית של אנשי מקצוע שמתוך ניסיונם ביטאו מחשבות ורעיונות
שהובילו ליצירת כלים מעשיים. בהמשך התרחב המענה ונוצרו גם
שיתופים בידע ובכלים לעזרה להתמודדותם של הורים מקבוצות
שונות (למשל, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הורים לפעוטות,
הורים לילדים מתבגרים וכן הלאה).
עם פרוץ המשבר הייתה אי־בהירות לגבי האפשרויות להמשיך
לטפל במפגש פנים אל פנים. מסרים לא ברורים וסותרים הותירו
את ציבור המטפלים ואת ציבור ההורים מבולבלים. יצרנו קשר עם
הגורמים הרשמיים וקיבלנו את ההנחיות הרשמיות, שאותן העברנו
באופן שוטף לציבור המטפלים. עלתה מחלוקת בין אנשי מקצוע,
האם נכון להיפגש? האם אנחנו מסכנים את מטופלינו או מסתכנים
בעצמנו במפגש פנים אל פנים? הזדהויות ודעות מקצועיות שונות
עלו לדיון ולשיח, ובהן תחושת האשמה עצמית מצד מטפלים
שהביעו חשש לגבי עצמם או צורך לעזוב את עמדתם כמטפלים
לטובת מקומם האישי בבית.
חוסר היכולת לנוע ולהיפגש עצרה זמנית
את יכולתם של המטפלים להיות לעזר
ולשאת תפקיד שבעצמו נותן גם משמעות
בתוך התקופה הסוערת והמבולבלת
- הצורך
וסיוע למטפלים למעבר לטיפול מרחוק
התאמת המדיום
של המטפלים לעבור לטפל בשיחת וידאו ולמצוא תחליפים
למפגש פנים אל פנים, יצר אתגר רגשי־טכנולוגי־הסתגלותי.
הטיפול מרחוק, הטיפול המקוון, עבור רובנו הוא חדש. מרבית
המטפלים לא בחרו לעבוד כך עד כה מסיבותיהם השונות. מטפלי
הורים שרואים הורה, ילד והרכבים משפחתיים שונים בחדר
הטיפול, נמצאים כעת במרחב שונה, ובמקום הנוכחות המשותפת
בחלל משותף, מתקיים מפגש באמצעות חיבור אינטרנט ומסכים.
השינוי הוא רב ממדי, בחוזה, בגבולות, בסודיות ובחיסיון. באובדן
המידע הנובע מנוכחות משותפת, בחסרונות וביתרונות הנובעים
מכך שכל אדם בביתו. שאלות של העברות והעברות נגדיות
שנובעות ממדיום המפגש הן שונות עכשיו, שכן המדיום מעצב את
.)2013 ,
חוויית המפגש וגם את מאפייניו (ישי, אורן, ישי
המעבר לטיפול מרחוק, אשר שיש להדגיש כי על רוב המטפלים
והמטופלים הוא כפוי, מעלה שאלות רבות, טכניות, מקצועיות
ואתיות. מצד אחד הוא עדות למאבק לשמור על הקשר, בסיס
הטיפול, במחיר גמישות בסטינג. מצד שני עולות שאלות על
הדרכים והמגבלות ביצירת השינוי ועל מחירו. לכן החלטנו לערוך
מפגש שייחודו ההכנה והחשיבה על הנושא. קיימנו מפגש מקוון
בעזרת הזום בהנחייתנו ובהשתתפות מומחה בטיפול מרחוק
שעסק בהיבטים טכניים, אתיים ומקצועיים בשינוי המתבקש. רבים
השתתפו והסתייעו בתרגול ובחשיבה שנעשו לגבי המשמעויות
השונות של פתיחת מרחבי עבודה חדשים אלה.
- ראינו צורך ליצור מרחב נוסף שיאפשר
קבוצת שיח ותמיכה
שיתוף ושיח של פסיכולוגים סביב האישי־מקצועי. נשות המקצוע
ואנשי המקצוע המשתתפים במפגש המתרחש בימי קורונה באופן
קבוע כל יום חמישי בערב שיתפו בתחושות של בלבול, תהיות,
התלבטויות וקשיים. עלו נושאים של פיטורים, ירידה בהיקפי
המשרה ועזיבה של לקוחות את הקליניקות. שאלות מקצועיות על
החזקת סטינג, קושיות מקצועיות ואתיות במעבר לטיפול מרחוק
ובמפגשים עם אנשים תחת הנחיות משתנות. נשאלו שאלות כמו
איך אעבור לטיפול באמצעות המחשב? האם ניתן להמשיך לפגוש
ולטפל מרחוק גם בילדים? בלטו גם התמודדויות אישיות כיצד אני
יכול להכיל ולטפל בהורים אחרים כאשר אני עייף מטיפול בילדים
האישיים? כיצד להגיב לשינויים של סטינג, לחשיפה אישית רבה
יותר אשר נדרשת ממני, כאשר אני נאלץ לעיתים לטפל מתוך
חדר בביתי? עד מתי אני יכול לפגוש הורים בקליניקה וממתי רק
באמצעות המחשב? סוגיות אלה, אשר עלו לחשיבה משותפת,
אפשרו לגיטימציה לתחושות השונות, לצד נרמול, ההבנה
שמחשבות אלה הן אינן אישיות אינדיבידואליות ואינן גורעות
מיכולותיו של המטפל, אלא מהוות דילמות אמיתיות ונורמטיביות
נוכח מצב לא נורמטיבי שאנו חווים. מפגשים אלו נועדו לאפשר
תמיכה והקשבה וגם כדי לסייע בהורדת מפלס הבושה והאשמה
סביב חריגות ממסורת טיפולית מקובלת, כמו גם בהתמודדות עם