פסיכואקטואליה - יולי 2020

41 / 68

פסיכואקטואליה
41
ניהול מקדם משמעות
בשני העשורים האחרונים נושא המשמעות בעבודה הלך ותפס
מקום מרכזי במחקר האקדמי, בשיח הארגוני ובאופן שבו הפרט
חושב על עבודתו. החשיבות הגוברת לנושא נובעת, כפי הנראה,
) Harpaz & Fu, 2002מן המרכזיות שתופסת העבודה בחיינו (
ובשינויים והשיבושים הפוקדים את עולם העבודה. בלושטיין טען
כי עבודה ממלאת פונקציות רבות בחייו של האדם הבוגר: אמצעי
שדרכו הוא משיג תועלות אחרות (כסף לקניית מוצרים או סגנון
חיים), מסגרת שמסייעת ליצור רציפות וסדר יום, שייכות חברתית,
עשייה ופעילות, הגדרה עצמית ומשמעות אישית וקבוצתית
). כלומר, משמעות היא אחת מן המטרות או Blustein, 2019(
הפונקציות שהפרט יכול להשיג דרך עבודתו. מחקרים מצביעים
על כך, כי משמעות בעבודה היא בעלת תרומה חיובית לרווחה
) ולתפיסה עצמית Arnold et al., 2007הנפשית של הפרט (
). משמעות בעבודה נמצאה Torrey & Duffy, 2012חיובית יותר (
קשורה באופן חיובי גם למשתנים שונים בעולם העבודה כגון
), שביעות רצון בעבודה May et al., 2004מחוברות לעבודה (
.)Duffy & Dik, 20 13( ) והתפתחות קריירהSteger et al., 2012(
מה היא משמעות בעבודה?
Meaning בספרות על משמעות בעבודה קיימת אבחנה בין
לחוויה מתייחס Meaning . המונח Meaningfulness לבין
של הפרט ביחס לעשייתו. תהליך קוגניטיבי־רגשי הסובייקטיבית
Meaningfulness ). המונחmeaning making זה הוא המשמוע (
, המטלה או העבודה בעלת ערך (ולא התפקיד נוגע להיותו של
,Meaningfulness in workסתמית). אבחנה נוספת נעשתה בין
שהאדם מבצע, התפקיד אשר מתייחסת למשמעות הנובעת מן
השייכות , אשר מתייחסת לחווייתMeaningfulness at workלבין
.)Pratt & Ashforth, 2003של האדם לרעיון, לקבוצה או למהלך (
החוויה הסובייקטיבית של משמעות דומה לרשת של קשרים
וחיבורים המסייעים לנו לתת פשר לעשייה שלנו. חוקרים
) ניסו לחדד את המרכיבים של Martela & Steger, 2016(
חוויית המשמעות וזיהו שלושה רכיבים בהקשר למשמעות:
) mattering, significance), חשיבות או ערך (purposeמטרה (
וקוהרנטיות. כיווניות מתייחסת לתחושה שיש למעשיי ולמאמציי
תכלית וכיוון. כיווניות באה לידי ביטוי בכך שהאדם משקיע מאמץ
בפעולה שעשויה להיות מתסכלת, אך ברור לו שפעולה זו קשורה
לתוצאה עתידית או לכיוון בעל ערך. עובד המבין בתוכו את
שאלת ה"לשם מה?" חש כיווניות או מטרה בתוך העשייה. רכיב
החשיבות מתייחס לתחושה כי מעשיי משנים למישהו, יש להם
הד בעולם. כך למשל אצל אדם שעובד באיתור תקלות בקוד
ומקבל משוב מלקוחות ובזכות עשייתו השתפרה איכות השימוש
במכשיר או במוצר אצל אדם אחר. הרכיב השלישי, קוהרנטיות,
מתייחס לחוויה הקוגניטיבית של משמוע (מתן משמעות), אותם
רגעי הארה או תובנה שמחברים את הנקודות של העשייה ושל מי
שאני יחדיו לכדי תמונה קוהרנטית. לדוגמה, ההבנה של סניטר
בבית חולים כי ממשק העבודה שלו עם החולים ובני משפחתם
והשמירה על הגיינה וניקיון הם חלק ממאמץ כולל של דאגה
לבריאות והטבה עם החולה.
משמעות היא אחת מן המטרות או
הפונקציות שהפרט יכול להשיג דרך
עבודתו
בעשור האחרון נעשה ניסיון למפות את הגורמים המשפיעים על
היכולת לחוות משמעות בעבודה ולהציע מודלים אינטגרטיביים
Rosso et al., 2010; Lips-Wiersma &להבנת התופעה (
). מודלים אלו הציגו את הדרך למציאת משמעות Morris, 2009
בעבודה כנעה על פני שני צירים: האחד, מיקוד בעצמי למול מיקוד
למול )doing, agency(באחר, והשני, מיקוד בעשייה, בפעילות
צירים אלו יוצרים ארבע .)being, communion( מיקוד בהוויה
אסטרטגיות מרכזיות שדרכן נוטים אנשים להשיג משמעות
) תרומה 2( .) ביטוי מלא של העצמי דרך עשייה1( :בעבודתם
) שייכות וחיבור 4( .) פיתוח עצמי פנימי3( .ונתינה מקצועית
לאחרים. מחברי המודל טענו, כי לאנשים עשוי להיות רפרטואר
מגוון של כלים ואסטרטגיות שבאמצעותם הם יוצרים משמעות
בעבודה, וכי ניהול המתח והיכולות להגיע לאיזון בין קוטבי הצירים
(עשייה־הווייה, אני־האחר) הם אלו המביאים לידי חוויית המשמעות
.)Lips-Wiersma & Morris, 2009בעבודה (
דנה פרג
ד"ר דנה פרג היא פסיכולוגית של עולם העבודה. ראש תוכנית התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים במרכז הבינתחומי הרצליה. מלווה א/נשים וארגונים לעשייה
עם משמעות.