פסיכואקטואליה

פסיכואקטואליה

למי שלוקח חלק בהתכוונות למציאות זו, ועל ידי מימוש ערכים

מכונן מציאות בעלת טעם ומשמעות. עמדה של פתיחות מעין זו

עשויה להקל על עבודתו של המטפל עם מטופלים שונים, בין

שהם חילוניים ובין שהם דתיים. הסרטן אינו רק סרטן, אלא מה

שהאדם הופך את עצמו להיות בעומדו אל מול הסרטן, בפתיחותו

לחירותו לפרשו בכל דרך שיבחר לטובת צמיחתו האישית. בכך

ידגים את ניצחונה של רוחו וחירותה האינסופית על פני ממדי

גופו ונפשו הסופיים, וימצא בסבלו סיבה להישג אנושי.

טיפול ממוקד משמעות בגישת הלוגותרפיה

לחולה הנוטה למות

) סבר שהחיפוש אחר הגשמה עצמית, עונג

1969(

פראנקל

ואושר יוצאים כנגד עצמם, וכי ככל שהאדם מושקע בהם, כך

הם חומקים מידיו. הבנה זו הופכת חשובה במיוחד לאדם

בעומדו מול מצבי סבל וחולי, שמגבילים את מרחבי העונג

וההגשמה העצמית. אולם פראנקל הציע שאלו בהחלט עשויים

להיות תוצרי לוואי של תחושת משמעות בחיים. התרפיה על

ידי משמעות שפותחה על ידי ויקטור פראנקל מכוונת לגרעין

הרוחני באדם. גרעין זה מאופיין בשתי תכונות אנושיות ייחודיות

שמעלות אותו כלפי מעלה - "התרחקות מעצמו" ו"התעלות מעל

). בעוד ש"התרחקות

40 '

, עמ

1969 ,

ומעבר לעצמו" (פראנקל

מעצמו" היא תכונה שמאפשרת לאדם לצאת מעצמו, התכונה

"התעלות מעל ומעבר לעצמו" משלימה מהלך זה ומציעה לאדם

להיות מכוון עבור משהו זולת עצמו: בשירות למען עניין מסוים

). כפי שאבקש להציג

2010 ,

או באהבה לאדם אחר (פראנקל

בהמשך המאמר, ככל שאדם מכוון להתרכז במשמעות חייו, כך

הוא מרפה מהשקעת תשומת ליבו בעצם אובדן החיים בשעתם.

הטיפול בחולה הגופני בהשראת תנועה זו יוצג בחלוקה לשלושה

שלבים: הרחקה מהתסמינים, קבלת אחריות לשארית חירותו

של האדם בנקיטת עמדה כלפי מצבו, ואוריינטציה כלפי תחושת

משמעות.

הרחקה מהתסמין

המטרה הראשונה בשלב הטיפולי היא לסייע למטופל ליצור

Lukas

מרחק בינו לבין התסמינים או הדאגה המוצגת על ידו (,

). המטופל לומד לזהות כי הוא אינו זהה למחלה

1996

Marshall & Marshall, 2012

הפיזיולוגית שלו או לתסמיניה (

במקום להשקיע תשומת לב בתסמין או הזדהות עימו, החולה

יופנה אל עבר הארה של ערכים, אידיאלים, משימות ומשמעויות

הגלומות בהתמודדות עם מצבו הקיומי או הטרגדיות האישיות

שטפחו על פניו. מהלך זה מכונה על ידי פראנקל טכניקת דה־

רפלקסיה, שמציעה להתרחק משקיעה להתבוננות עצמית, שכן

מצב זה של מושקעות יתר בתסמינים, עשוי להוביל במצבים

מסוימים להחמרתם. הרעיון עשוי להיות זר למטפלים שהתחנכו

על ברכי הפסיכואנליזה המקדשת את האינטרוספקציה כהיבט

חשוב בהבנת התסמין בתהליך ההחלמה, אולם פראנקל סבור

שנכון במצבים מסוימים, ובפרט אלו הכרוכים במפגש עם

חרדות הקיום ומצבי סבל בלתי נמנע, שלא לחזק את נטייתם

של החולים לשקוע בפרשנויות פסיכודינמיות לתגובותיהם, אלא

לחתור לחשיפת שאיפתם למשמעות. אם אנו חוזרים להנחת

הבסיס של יאלום שהמוות מהווה פתולוגיה ראשונית לביטויים

של פתולוגיות שניוניות רבות, ניתן להבין למה תחושת משמעות,

בהיותה גםמענה לחרדתהמוות, עשויה להביא הקלה לתסמינים

שונים אשר לעיתים אינם נגלים לפנינו כבעלי קשר ישיר אליהם.

) הכירה בלוגותרפיה כשיטה בעלת ערך

2002(

קובלר רוס

התומכת בחולה דרך שלבי האבל עד לשלב האחרון של

קבלה, והראתה איך אלו החווים משמעות בשלהי חייהם,

אינם חווים אימה מאובדן החיים בשעתם. שותפה לדרך

), פיתח את השלב השישי

Kassler

2019

המקצועית, קסלר (

למודל האבל שלה, וכינה אותו שלב מציאת המשמעות.

)

Breitbart

Applebaum, 2011

ברייטבארט ואפלבאום (

הציגו מודל התערבות קבוצתית ברוח הלוגותרפיה לחולים

בשלהי חייהם והראו שתחושת משמעות בחיים מהווה גורם

חשוב ומרכזי בהתמודדות עם המחלה, ובעיקר בשלביה

הפליאטיביים.

בעוד המחלה גובה מהאדם להצטמצם

במרחביהם של ערכי הגוף והנפש

וגזרותיהם התפקודיות, תמיד תעמוד

לרשותו שארית החירות הרוחנית להגיב

ולהכריע כיצד יהפכו חייו לחיים שראוי

לחיותם

גישה מכוונת משמעות בטיפול בחולה הגופני ובפרט במצב

הסופני חשובה במיוחד, שכן בעוד המחלה והשלכותיה

מכרסמות בכוחותיו, הוא זקוק יותר מכול לעוגן שיוכל לתרום

לתחושת הערך שלו בעולם, ולהיערכות לקראת ההתמודדויות

העומדות לפניו. במהלך השיח, המטפל מפנה את תשומת

ליבו של המטופל באופן חוזר ומתמשך אל מרחבי החירות

הממשיכים להתקיים בחייו חרף המגבלות במצבו, כגון