38 / 68
2020
אוקטובר
38
המשולש הבלתי אפשרי
החיים במחיצת מטפל סיעודי בימי קורונה
ליאורה בר־טור
ליאורה בר־טור היא פסיכולוגית קלינית, מדריכה בפסיכותרפיה, מרצה בכירה בתוכנית לפסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית במרכז האקדמי רופין.
פרטי המקרה שונו למניעת זיהוי.
תקציר
במהלך
86
המאמר הנוכחי דן בהתערבות טיפולית באישה בת
תקופת הקורונה. האישה סבלה ממצוקה רגשית בהתמודדות
עם בעל תשוש וכניסתה של מטפלת סיעודית להתגורר בביתם.
מצוקה זאת התעצמה בעקבות הסגר והובילה להתפתחות של
דלוזיה פרנואידית. כניסתה של מטפלת זרה לביתם של זוג
זקנים עשויה להוות איום וקושי לחולה אך גם לבת או לבן זוגו.
המציאות החדשה שנוצרה יחד עם השהות הממושכת בבית
בהיעדר אפשרות למרחב אישי ול"חלונות אוורור" עשויה ליצור
לחצים רבים אצל שני בני הזוג. תוצג התערבות טיפולית שהחלה
מרחוק באמצעות הטלפון וממשיכה במפגשים פנים אל פנים.
מגפת הקורונה והאיום החוזר ונשנה על הסיכון לבריאותם
אילצו את ה"זקנים" להתמודד עם מציאות חדשה ומאיימת,
חיצונית ופנימית. רבים הסתגרו בבתיהם ושגרת החיים שבימים
כתיקונם היו בה פעילויות חברתיות שונות מחוץ לבית השתנתה
לבלי הכר. הם בילו שעות רבות בביתם, לבדם או עם בן זוג,
ובמקרים לא מעטים גם עם מטפל סיעודי. מציאות חדשה
זאת היוותה אתגר פסיכולוגי נוסף ומקביל במידה רבה לאתגר
שבהזדקנות המאוחרת המלווה בהתמודדות עם אובדנים רבים,
פרידות כואבות, צמצום בפעילות ובאינטראקציות חברתיות
עקב מגבלות בניידות ותחלואה, אלמנות, התמודדות עם הטיפול
בבן זוג חולה ועוד. המציאות החדשה שנוצרה הפגישה כל אחד
מהזקנים גם עם המציאות הפנימית ומידת החוסן הנפשי שלו
.)2020 ,
(בר־טור
ההסתגרות וההימנעות ממגע וקרבה עשויים להעצים את
;2014 ,
הבדידות שמאפיינת בעיקר את הזקנה המאוחרת (רותם
Holt-Lunstad et al., 2015; Santini ;2010
שיוביץ־עזרא,
. תחושת הבדידות יכולה להתגבר גם אצל בני
)et al., 2020
זוג שהקשר הזוגי ביניהם אינו מאפשר רוגע ואינטימיות ועשוי
להגביר את תחושת הניכור והבדידות.
בסקר שנערך על בני משפחה מטפלים עיקריים בבן זוג או הורה
) נמצא שיעור
2020 ,
חולה בתקופת הקורונה (רזניצקי ואיסחאק
גבוה פי שניים של בני משפחה מטפלים שדיווחו על עומס טיפולי
מבני המשפחה המטפלים דיווחו על
40% .)
(לעומת השגרה
דכדוך, דיכאון וחוסר תקווה. בני המשפחה המטפלים דיווחו על
תחושות חוסן אך גם על פגיעות בשל המצב. מסקנות הסקר היו
שיש להמשיך לפתח מדיניות לאומית שתכיר בתפקידם החשוב
של בני המשפחה המטפלים ותתמוך בהם כדי שיוכלו להמשיך
לבצע את תפקידם.
הבידוד פוגע בבני זוג של זקנים הסובלים מתשישות פיזית
וקוגניטיבית. הבידוד מאלץ אותם להישאר בבית ולוותר על
"חלונות האוורור" שהם לוקחים ליציאה מחוץ לבית. גם הזקנים
שחווים ירידה קוגניטיבית ואינם לחלוטין מודעים למציאות
החיצונית יכולים לחוש אי־שקט ולחץ המוקרן עליהם מהסביבה,
מהמטפלים בהם ואף ממסכי הטלוויזיה.
זה נכון גם לגבי זקנות וזקנים החיים עם מטפלים זרים. רבים
מהמטפלים אומנם מסורים, ועם זאת ישנם זקנים שאינם
מרגישים בטוחים, בעיקר אלה הסובלים מירידה קוגניטיבית
וחרדות רבות.
בני זוג מטפלים עיקריים
אדם זקן חולה במשפחה מהווה מקור ללחצים רבים לבני
המשפחה ומפר את האיזון המשפחתי והזוגי. הזקן נמצא על פי
רוב במצב של חוסר אונים וחרדה גדולה, ובני זוג וילדים עלולים
להיקלע אף הם בעקבות המצב למצוקה רגשית. מטפל עיקרי
במשפחה המלווה מקרוב אדם הסובל מירידה קוגניטיבית
משקיע בממוצע הרבה יותר שעות טיפול מטיפול בזקן שאינו
מהמטפלים העיקריים מדווחים על תסמינים
40% .
דמנטי
דיכאוניים. מחקרים הראו גם הזנחה וירידה במצב הבריאות
הפיזי של המטפלים העיקריים. מטפל עיקרי חווה במקביל
Doka, 2010;(
לטיפול גם תהליך של אבל מתמשך קוגניטיבית
.)Malkinson & Bar-tur, 2019; Rubin et al., 2019
התהליך הארוך של ליווי בן זוג הסובל מירידה קוגניטיבית מוגדר
, ללא
)ambiguous loss(
כתהליך ממושך של אובדן מעורפל
טקסים, ללא תאריך סיום וללא אפשרות לתגמול ממשי. האבל