44 / 68
2020
אוקטובר
44
אליהו קהו במעט אך המשיכו להפריע לו, והוחלט על טיפול
ממוקד בטראומה ובהשלכותיה. טיפול זה נמשך עד היום וניכר
שיפור משמעותי במצבו הנפשי.
2
מקרה
בימים הראשונים של התפרצות נגיף הקורונה אושפזו
) הוגדרה במצב בינוני בשל
54(
במחלקה אם ושני ילדיה. חנה
) הוגדרה
31(
) במצב קל. הודיה
20(
קושי נשימתי ובנה נחום
במצב קשה ואושפזה במחלקת טיפול נמרץ. בתקופה זו סעד
נחום את אימו ואת אחותו. כעבור מספר שבועות שבהם שהו
במחלקה מצבה של חנה הידרדר במקביל לשיפור במצבה של
הודיה. ביום שבו חזרה הודיה למחלקה הרגילה, חנה הועברה
למחלקת טיפול נמרץ שם נזקקה להחייאה אשר בסופה נקבע
מותה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה החליטה הפסיכולוגית
להיכנס למחלקה ולהרחיב את ההתערבות הטיפולית מעבר
לשיחות טלפוניות ודרך המסכים המציגים את המתרחש ברחבי
המחלקה. הפסיכולוגית התרשמה כי נחום שרוי במצוקה רבה
והבינה שעליה להתמגן ולהיכנס על מנת להיות עימו ברגעיו
הקשים, שבהם הוא נזקק להודיע לבני משפחתו על מות האם.
נחום נעזר בפסיכולוגית כעוגן, על אף ההיכרות הקצרה שהייתה
ביניהם לפני כן. לפני כל שיחת טלפון שקיים ולאחריה חזר
לשתף אותה בתוכן השיחות וחש כי הוא יכול לדבריו "להתפרק"
ולבכות. בשל מחלתו לא הגיע נחום להלוויה, אולם כן הצליחו
לשחררו מן המחלקה לשבת שבעה בביתו. לפני שהשתחרר
ביקש שלא להודיע לאחותו את שאירע. בימים אלו המשיכה
הפסיכולוגית לטפל בנחום ובהודיה. במהלך השבעה על האם,
אביהם חש ברע, התמוטט, ובליווי נחום הגיע למרכז הרפואי תוך
כדי החייאה, ואז נקבע מותו. שוב היה על נחום לדאוג להודיע
לכולם ושוב בבדידות גדולה. בהמשך, יחד עם הצוות הסוציאלי,
ליווינו את נחום בתהליך היידוע של הודיה על מות שני הוריה.
המשך הטיפול הפסיכולוגי באח ובאחות התמקד בתהליכי
אובדן ואבל.
3
מקרה
, עלה מארצות הברית לפני מספר שנים, ותקשר
90
יעקב, בן
אך ורק ביידיש ומעט באנגלית. אושפז במצב קל במחלקת כתר
לאחר שנדבק בקורונה. בשיחות הוא התלונן על בדידות ועל
פחד והביע רצון עז לקשר עם בני משפחתו. בטיפול הפסיכולוגי
עם יעקב, שנערך בתוך המחלקה, עלה כי הוא מתקשה עם
האשפוז עקב התמודדות ארוכת שנים עם תחושות של בדידות.
יעקב היה ניצול שואה, שוחרר כילד ממחנות הנאצים ובתום
המלחמה אושפז לבדו בבית חולים. האשפוז אז היה עבורו
אירוע טראומטי שבו הכתה בו ההכרה שנותר לבדו בעולם. עם
האשפוז במחלקת כתר, יעקב החל להתכנס בעצמו ולהראות
תסמיני דיכאון. בתו התאמצה מאוד להגיע ולהיכנס לראותו.
ביקורים כאלו אופשרו בהמלצת הפסיכולוגית, מתוך הבנה כי
אלו עשויים להיות משמעותיים מאוד ליעקב. ביקורים אלו לוו על
ידי הפסיכולוגית, תווכו על ידה ועובדו הן עם יעקב והן עם בתו.
הביקורים האלו היוו רגעי חסד אחרונים, שכן לאחר מספר ימים
באשפוז מצבו של יעקב הידרדר והוא נפטר בפתאומיות.
אתגרים ייחודיים לתקופת הקורונה
העבודה במחלקות הכתר הייתה שונה מכל מה שהכרנו בעבר
והציבה אתגרים מרובים וקשים לחולים, לבני משפחותיהם,
לצוותים הרפואיים ולנו, האמונים על הטיפול הנפשי במרכז
הרפואי. אתגרים אלו כללו:
1 1 .
מציאות עמומה מאוד ומצבי חוסר ודאות. המגפה פרצה,
כאשר הנגיף אינו מוכר והטיפול בו אינו ברור וידוע. דבר
זה יצר חוויה קשה מאוד של עמימות וחוסר ודאות עבור
החולים ובני משפחותיהם. יתירה מזאת, הסביבה הטיפולית
אף היא הייתה זרה, מנוכרת ומשונה, מה שתרם עוד לחוויות
אלו של המטופלים. עבור הצוותים, המערכת הרפואית
)
evidence-based medicine
שעבודתה מבוססת ראיות (
נדרשה לטפל בחולים עם נגיף לא מוכר, שהטיפול בו איננו
ידוע וביסוס הראיות מתרחש תוך כדי טיפול שבתחילה
אופיין בניסוי וטעייה.
2 2 .
מגפה כלל עולמית - בתחילת המגפה הציבור כולו ניזון
מדיווחים מאיימים מאוד שהגיעו ממדינות אחרות ואשר
לאורם נרקמו תסריטים אפוקליפטיים בדבר הרוגים רבים,
החלטות מוסריות קשות שאותן נדרשו אנשי הצוותים
הרפואיים לקבל (כמו את מי להנשים ואת מי לא) ופחד
גדול מפני הידבקווית המוניות וחוסר יכולת של המערכת
הרפואית לספק מענה הולם. כל אלו יצרו תחושות קשות
של חרדה ואיום.