47 / 68
פסיכואקטואליה
47
30% ,
ראשונית שיזמנו וקיימנו עם כל איש צוות שחלה
ביקשו המשך טיפול למשך תקופת המחלה.
•
סדנאות חוסן והתמודדות לצוותים אורגניים (לא כתר)
שכללו רופאים, אחיות, וצוות פרא־רפואי. הסדנאות הוצעו
בעיקר למחלקות שחוו מצוקה, למשל עקב מקרי הדבקה
או עקב עומסים ושחיקה יוצאי דופן.
בניסיון להמשיג את העבודה הטיפולית שנעשתה זיהינו מקורות
ובסיסים תאורטיים להתערבויות שקיימנו ואשר היוו ועדיין
מהווים יסוד במרחב המקצועי שלנו, והם יובאו להלן.
- הצרכים הראשוניים והבסיסיים
מושג ההחזקה של ויניקוט
והמצבים הרגרסיביים שהמחלה זימנה, לצד הבדידות והמצוקה
; פרלוב,
2009 ,
הנפשית הרבה הציפו הזדקקות להחזקה (ויניקוט
). הזדקקות זו נפוצה במצבי חולי
Winnicott, 1956 ;2011
ונענית פעמים רבות על ידי מטפלים בלתי פורמליים כמו בני
המשפחה. אולם באשפוזי קורונה בני משפחה כמעט שלא היו
בנמצא, המציאות הייתה חודרנית והחולים נמצאו במצב פגיע.
על כן, מענה להזדקקות זו בתוך מרחב דיאדי נדרש בטיפול
הפסיכולוגי. מענה זה הביא עימו הקלה בדמות תחושות של
ביטחון ומוגנות. ההחזקה הופיעה בדמות מענה ממשי לצורכיהם
של המטופלים דרך החזקה פיזית קונקרטית (למשל בליטוף,
הבעת חיבה, החזקת היד) ודרך החזקה סימבולית (העברת
מסרים מבני המשפחה, השמעת מוזיקה אהובה ומוכרת ושיחות
טלפון ווידאו עם בני המשפחה).
- בדידותם של החולים ושל בני
תאוריית ההתקשרות של בולבי
)
caregiving(
(
המשפחה הציפה את צורכי ההתקשרות והטיפול
. בעת של מצוקה הצורך בקשר עם האחר
B
(Bowlby
,
1988
(
המשמעותי נדרש ונצרך, אולם דווקא בעת הקורונה קשר
זה נמנע. המפגש עם האחר המשמעותי אף הפך למסוכן
ומסכן, והבנה זאת לצד הנתק שנוצר יצרו מצוקה רבה מאוד.
דוגמה מרגשת לכך הייתה כאשר דרך מסכי המחלקה צפתה
הפסיכולוגית יום אחד בקשיש ששכב בתנוחת עובר. הוא חיבק
את מכשיר הפלאפון שלו שסימל עבורו את הקשר עם ילדיו.
מענים טיפוליים לכך ניתנו דרך הקשרים הטיפוליים, אולם
באופן ייחודי פותחה פונקציה טיפולית של תיווך, גישור וקישור
בין החולים ובני המשפחה. חלק ניכר מהליווי הפסיכולוגי
במחלקה כלל יצירת ערוצי תקשורת דרך העברת מסרים
מהקרובים, שיח טלפוני או שיחות וידאו עם בני המשפחה אשר
תווכו על ידי הפסיכולוגית בשל האופי המציף רגשית של שיחות
אלו עבור שני הצדדים. כמו כן, הפסיכולוגית עודדה את בני
המשפחה להעביר דרכה ודרך הצוות הסיעודי חפצים, תמונות
ואוכל שהגיעו מהבית. בהמשך, כשהדבר התאפשר, יזמה
הפסיכולוגית ביקורים של בני המשפחה בליווי ובתיווך שלה.
- החשיפה למחלה, למוות ולבדידות
גישה אקזיסטנציאליסטית
Yalom
זימנה עיסוק קיומי בסוגיות של מוות, בדידות ומשמעות (,
). הפחד מהמוות והבדידות הקיומית לצד זו הממשית
1980
הביאו לתחושות של פגיעות רבה הן בקרב המאושפזים,
הן בקרב בני המשפחה והן בקרב אנשי הצוות. חיפוש אחר
משמעות מצא ביטוי בצורות רבות, לעיתים דתיות, לעיתים
דרך עזרה לאחר. בקרב אנשי הצוות הדבר התבטא דווקא
דרך הזהות המקצועית ובאופן מיוחד ומשמעותי מאוד אף דרך
הבחירה להתנדב ולעבוד במחלקות כתר.
- בטיפול במחלקת כתר תגובות הדחק ניכרו
טיפול בטראומה
כאמור באופן ברור בקרב המאושפזים, בני המשפחה והצוות.
על כן העבודה הטיפולית במחלקה דרשה התערבויות לטיפול
בטראומה לטווח המיידי והארוך. התערבות נפשית ראשונית
לאחר אירוע טראומטי היא אחד העקרונות החשובים ביותר
Shapiro
למניעת התפתחות של תגובה פוסט־טראומטית (
). התערבות מסוג זה עם המאושפזים ועם
et al., 2018
בני משפחותיהם (דרך הטלפון לרוב) כללה עיבוד ראשוני
של הקושי שלרוב התבטא ברגעי האבחון או ההידרדרות
הרפואית או עובדת האשפוז במחלקה. כמו כן נעשתה עבודה
דרך הרפיה, עיגון וקרקוע בנוסף להענקת כלים להרגעה
ולחוסן. העבודה המתמשכת בהקשר הטראומטי נעשתה
ועדיין נעשית גם לטווח הארוך עם המאושפזים במחלקה
(בהווה ובעבר), בני משפחותיהם והצוות. עבודה זו כוללת
הערכה, טיפול פסיכודינמי בשיחות פרטניות, שימוש בכלים
, עיבוד קבוצתי לצוות
EMDR
קוגניטיביים־התנהגותיים ו־
והקניית כלים להתמודדות.
הגל השני - ריצה למרחקים ארוכים
הגל השני מציב אתגרים חדשים. בעוד שבתקופת הגל הראשון
בית החולים לא קיים כמעט פעילות שגרתית, הרי שכעת
הטיפול במחלקות הכתר מתרחש לצד פעילות רגילה של בית
החולים, דבר שמייצר עומס רב ותורם לשחיקה. העבודה בגל
הראשון אופיינה בתחושת שליחות רבה ו”גאוות יחידה”, והיה
נדמה שנדרש מאמץ מרוכז על מנת לנצח את הנגיף. הגל השני
מאופיין בהבנה שמדובר על "ריצה למרחקים ארוכים". אל הבנה
זו נלוות תחושות של עייפות, שחיקה ולעיתים אף ייאוש. יחד
עם זאת, המחלה כעת מוכרת יותר, יש יותר פרוטוקולים שנבנו
ואשר מפיגים את תחושות חוסר האונים, חוסר הוודאות וחוסר
המסוגלותשאפיינו את העבודה בגל הראשון. אנו לומדים שינויים
אלו ומנסים לתת כל העת יחד עם כל צוות בית החולים, משאבי
אנוש, המערך הסוציאלי והנהלת הסיעוד מענים מתאימים
לחולים, לבני המשפחה ולצוותים הרפואיים והסיעודיים.
לרשימת המקורות, ראו באתר הפ״י