50 / 68
2020
אוקטובר
50
למקורות כספיים ולכישורים שונים הנדרשים למימושם. לכן
ניאלץ לעבוד כדי לממש את חירותנו. לשם כך ניאלץ גם ללמוד
את הכישורים הנדרשים. לפעמים מדובר בהכשרה ארוכת שנים,
כמו משאלת לב להיות רופא. לפעמים מדובר בקורסים קצרים,
ולפעמים את הכישורים אנו רוכשים באמצעות ניסיון בתחום שבו
בחרנו לפעול.
כאשר אנו נמצאים במצב של צמצום חירותנו לנוכח איום קיומי
ואי־ודאות כגון פיטורין מעבודה כשמקורות המחיה שלנו בסכנה,
או הסגר בתקופת הקורונה, עקרונות החיים שעל פיהם פעלנו
בהקשר לאפשרויות העומדות בפנינו, והחופש לפעול, אמורים
לעבור התאמה.
להלן כמה דוגמאות: יש שיזנחו תוכנית לטווח ארוך שהם עסוקים
בה כמו לימודים, ויש שימשיכו בתוכניתם מתוך אמונה שיצאו
בשלום מן המצב המאיים. יש שימשיכו ואף יגבירו מימוש רצונות
ומשאלות לב לטווח קצר, ויש שיחליפו רצונות ומשאלות מתוך
ראייה חדשהשל סדרי עדיפויות, למשל להיות יותר עם המשפחה,
או ליהנות יותר עכשיו ועוד. יש שיגלו יותר אחריות והתחשבות
באחרים, ואילו אחרים יבקשו יותר לדאוג לעצמם על חשבון
אחרים. יש שלא ישימו לב לאפשרויות חדשות שיש במסגרת
המגבלות, ויש שיגלו את האפשרויות הקיימות. יש שכלל לא יראו
במצב כמגביל אתהחופשאלאהפוך, כאתגר לצמיחה והתפתחות
אישית. למשל הלן קלר, החירשת־עיוורת שלא יכלה לתקשר עם
סביבתה. בעזרת מורתה אן סאליבן, היא פרצה את כלא החושים
.)2010 ,
ופיתחה חיי חירות מלאים על אף מגבלותיה (היקוק
הקושי הרב לחיות חיי בדידות נחקר רבות. את הנושא
בדידות.
). לנוכח סכנת הבדידות הקשה, על פי
2014(
סיכמו ביימן וגליק
עקרונות חיינו, אנו משקיעים זמן ואנרגיה כדי לבנות ולשמר מעגלי
השתייכות שונים. יש הזקוקים לקשרים רבים ויש המסתפקים
במעטים. בזמנים שבהם אנו מנותקים מחברה שבחרנו בה, כגון
בבית סוהר, או אם הלכנו לאיבוד בג'ונגל, או בזמן בידוד בגלל
שאנו נשאי קורונה או ממש חולים, עקרונות החיים בהקשר
לקשרים הבין־אישיים יעברו התאמה לנוכח מגבלות המציאות
לקיים מפגשים בין־אישיים.
להלן כמה דוגמאות: אלו הרגילים להיפגש הרבה עם משפחה
וחברים, ייאלצו למצוא דרכי התקשרות אחרות, ואף למצוא
חלופות לסיפוק הצורך בקרבה בין־אישית. יש שאפילו יסתכנו
ויסכנו את יקיריהם, העיקר להיפגש ולו גם למעט. מי שזקוקים
למעט קשר בין־אישי, ייתכן שלא ישנו הרבה את עקרונות חייהם.
אך לפעמים גם להפך, הם עלולים לחוש את הבדידות במלוא
עוצמתה, תוך שהם מגלים שמעט הקשר שהיה נבע מקושי
ביצירת קשרים ולא מצורך מועט בקרבה בין־אישית. יש שלא
יחפשו דרכי קשר חברתי על אף הצורך שלהם מתוך כניעה
) בספרו "מאה שנים של
1972(
וייאוש. גבריאל גרסיה מארקס
בדידות" מתאר היסטוריה של מקום דמיוני שבו הדמויות עושות
הכול, כולל גילוי עריות, על מנת לא לחוות בדידות. לבסוף הם
מגלים שהבדידות לא נעלמה, אבל עולמם חרב.
,)1978( "
לאלבר קאמי בספרו "המיתוס של סיזיפוס
משמעות.
חשובה רק שאלה אחת: האם כדאי לחיות את החיים הללו? ארווין
) מזכיר לנו שיש שני סוגי משמעות. המשמעות
2011(
יאלום
הדתית הקוסמית, שבה יש לנו ייעוד בעולם הזה, ואת הייעוד
יש לגלות ולפעול לאורו, כדי לבצע את תפקידנו בתיקון עולם.
המשמעות השנייה היא המשמעות החילונית. משמעות חילונית
מתקיימת בעולם חסר משמעות, ומה שנותר לנו הוא לבחור
במשמעות וטעם לחיינו.
לדברי פראנקל, לבחירה החופשית של
משמעות שניתן לחיינו מתווספת גם האחריות
שלנו לפעול כך שנתחשב לא רק בעצמנו,
אלא גם בסביבות שבהן אנו פועלים. לשם
כך, הוא מסביר, יש להוסיף לפסל החירות
שבארצותהברית ולהקים גם פסל אחריות
) מצא דרך הספרות המקצועית ומפגשים עם
2011(
יאלום
אנשים מספר פעולות חילוניות שעשויות לספק לחיינו משמעות.
לשיטתו, יש לחילוני שני סוגי משמעות: משמעות למען כל מה
מעשים
פעולות מחוץ לעצמי:
שמחוץ לעצמי ומשמעות לעצמי.
פעולות
למען אחרים, התמסרות למען מטרה, פעילות יצירתית.
פעולות שמעוררות סקרנות וגורמות לפליאה, וכן מימוש
לעצמי:
היכולות שיש לנו.
למשמעות החיים המכוונת
) מייחס חשיבות רבה
1982(
פראנקל
). לכן, לדברי פראנקל,
2011(
לפי הגדרת יאלום
מחוץ לעצמי,
לבחירה החופשית של משמעות שניתן לחיינו מתווספת גם
האחריות שלנו לפעול כך שנתחשב לא רק בעצמנו, אלא גם
בסביבות שבהן אנו פועלים. לשם כך, הוא מסביר, יש להוסיף
לפסל החירות שבארצות הברית ולהקים גם פסל אחריות.
) אמר לנו שבכל אחד יש "זעקה" בלתי
1982(
ויקטור פראנקל
נשמעת למשמעות. מבחינתו, בריאות הגוף והנפש אינם מטרה,
אלא אמצעי כדי לאפשר לנו לחיות חיים בעלי משמעות. מתוך
ניסיונו כאסיר במחנות ריכוז והשמדה ובמחנות עבודה של
הנאצים, הוא זיהה שלמשמעות בחיים כעקרון חיים יש אפילו ערך
הישרדותי.
בזמני איום קיומי ואי־ודאות, עקרונות החיים בהקשר למשמעות