42 / 68
2020
אפריל
42
כאנשים במצוקה, אשר נקלעו לסטטוס היחידי שלא מבחירה.
מעניין להרהר אם אכן לבדיות ופרישה מזוגיות בהכרח משמעה
ת
ּ
מצוקה ובדידות. נפנה להתבוננות במעבר מזוגיות ליחידו
וביציאה לדרך חדשה.
ככל שהסופר־אגו חזק יותר, כך תגדל
הבדידות, משום שהדרישות החמורות
שלו מגדילות את הדיכאון והחרדות
הפרנואידיות
ת
.
ת והממאירו
.
ת - במשעולי השפירו
.
מזוגיות ליחידו
"פתאום קם אדם בבוקר"... ומציאות חייו משתנה. מחיים אותם
ת
.
כינה וחווה כחיים משותפים, הוא עובר לחיים כיחיד. היחידו
הפכה לעובדה שממנה משתמעות מגוון תחושות אפשריות,
התלויות בעצמי של הסובייקט, בציפיות, בנורמות שלו
ובהשפעותיהן עליו ועל היחסים שלו.
ת, המשתמעת
ּ
ההגדרות הפורמליות שעוסקות בשיתוף ובלבדיו
ת.
.
ת, אינן מובילות בהכרח למשמעויות זהות ואחידו
ּ
מיחידו
אומנם משאלת ההתחברות לזולת נועדה לעיתים להפיג את
הבדידות, זו שמוגדרת, למשל, כבדידות קיומית ראשונית
ומוסכמת על האקזיסטנציאליסטים, או זו הקרויה על ידי פרום־
רייכמן "בדידות אמיתית". היחיד רואה באהבה הזוגית ניסיון
לפצות על כאב הבדידות שמקורו בלבדיות. אולם החיפוש
אחר הפגת הבדידות באמצעות זוגיות עלול להביא לקשרים
אינסטרומנטליים אשר שעונים על המשאלה להתמזגות, על
הניסיון להיטמעות באחר ועל השימוש בזולת ככלי. יחסים אלו
לא יענו, ככל הנראה, על הצרכים של שני הצדדים, הזוגיות לא
תימצא מספקת וממילא לא תפיג את תחושת הבדידות.
ניתן להניח שכאשר זוגיות מצליחה לאפשר בתוכה מרחב
ללבדיות שפירה לצד צרכים נוספים, הרי שהיא יכולה לשרוד,
ת .
.
ולא נדרש מעבר יזום ליחידו
3
I
חלום
תמונה ראשונה
בחלומה מבינה דרורית שבן זוגה קם לתחייה וחוזר לעבוד
במסגרת שבה עבד שנים רבות קודם לכן. "אני שואלת אותו על
כך משהו, והוא עונה לי כהרגלו בעמימות, שעדיין אינו יודע
בדיוק פרטים. שהוא בודק את תנאי העבודה, השכר, הדרגה
וכיו"ב". דרורית שמחה בשבילו, כי חרמון היה מובטל מעבודה
תקופה ארוכה. עם זאת, היא חשה תסכול על כך שלא שיתף
אותה בשינוי שלו חיכו שניהם זמן רב.
תמונה שנייה
דרורית מחלימה ממחלה. היא במיטתה, ודלת חדר השינה
סגורה. חרמון משוחח איתה מאחורי הדלת. היא שומעת
מצוקה לא אופיינית בקולו. נדמה לה שהוא אפילו בוכה. היא
מבקשת שייכנס לחדר, אך הוא מסרב. היא זוכרת שמדבר על
מצוקה פיזית במערכת העיכול וכי חושש מכך שאחד הילדים
יוטרד מחוסר הזמינות שלו, כיוון שיהיה עתה עסוק בעבודתו.
דרורית מנסה להרגיע את חרמון. היא מתעוררת מן החלום עם
תחושה שמעולם לא היה לה שיח כה פתוח, נגיש ורגיש עם
בעלה בעודו בחיים. במציאות, השיח ביניהם אופיין בשיח רגשי
מצידה ובקשה לתקשר ולהימצא על ידו. אך עם השנים הפך
השיח למונולוג מאשים ומתלונן מצידה, אשר נתקל תחילה
בשתיקה ובהמשך בהאשמה חוזרת, התקרבנות או עמדת
התגוננות ממקום נעדר מודעות: "אני לא יודע". בכל מקרה,
מעולם לא הייתה חשיפת רגשות אישית מצידו.
דרורית הייתה שרויה במעגל מתמיד של ציפייה ואכזבה אחר
דיאלוג רגשי, ולא קיבלה מענה לצרכיה הרגשיים עד לסיום
הקשר על ידי גירושין. בכך שִחזרה דרורית את דפוס הנישואין
של הוריה, וחרמון את התנהלות אביו. שניהם התבוססו
בהעברה בין־דורית.
דממה שמקורה בכשל, היא עדות
למצוקה, לניכור, להיעדר קשר, לניתוק
ולבדידות. היא מופיעה בלבדיות כמו גם
במצבי יחד
בחלום התרחש רגע קסום מבחינת דרורית, שהייתה רתוקה
למיטת חולייה פעמים רבות במהלך הנישואין וכמהה לרגעי
אינטימיות וקירבה, שכמעט לא התרחשו בחווייתה. ברגע זה,
חרמון חשף רגשותיו, אך יכול היה לעשות זאת רק מעבר לדלת
סגורה. גם זאת, באופן מקרי, בעקבות חשיפת פרט מעולמו
המציאותי על ידי דרורית.
כשדרורית מספרת את החלום היא אומרת בכאב: "הייתי חייבת
להמית אותו בחלום, כדי שיוכל להיחשף ולהתקרב אליי ככה.
בחיים, אפילו בחלום זה לא היה אפשרי".
פרטים מזהים של החולמת והחלומות הוסוו והפרסום באישורה והסכמתה. תודה מקרב לב לדרורית.
3